כסגן יו"ר המחלקת לאורולוגיה וראש היחידה לרובוטיקה וכירורגיה זעיר פולשנית במרכז הרפואי "הר סיני", ד"ר דיוויד סמאדי מתמצא במחקרים החוקרים את הקשר בין חלבוני BMP והגדילה של סרטן, אבל מאמין שהמניעה של החזרה של סרטן הערמונית מושגת באופן הטוב ביותר באמצעות ניתוחי ערמונית רובוטיים.
"אצל חולים עם סרטן ערמונית מקומי, הניתוחים הרובוטיים מצילים חיים", אומר ד"ר סמאדי. באמצעות השיטה שלו SMART (טכניקה רובוטית מתקדמת שהותאמה ע"י ד"ר סמאדי) ד"ר סמאדי מסוגל להסיר את הערמונית עם הסרטן באופן מדויק ועם השפעה מינימאלית על האזור שמסביב. מעבר להתפתחויות הטכנולוגיות של ניתוחים רובוטיים, הדמיה כירורגית של הסרטן מאפשרת לו לאתר במדויק את מיקומו ובזהירות להסיר את כולו. יתר על כן, במהלך הסרת ערמונית סטנדרטית מוציאים גם את קשרי הלימפה הסמוכים כדי לוודא שלא נשארים תאים סרטניים.
בגלל ההשפעה של החלבונים שהם ראו, החוקרים מדרום אילינוי הסיקו שאצל חולים בסרטן הערמונית שהגידולים שלהם מכילים BMPR2, שותף קשירה של BMP7, יש סבירות נמוכה יותר שהמחלה תחזור לעומת חולים שהגידולים שלהם לא מכילים את החלבון. יתר על כן, הם מצאו שסילוק החלבון המריץ את הסרטן להתעורר ולהתחיל לגדול שוב. "הניסוי הזה נערך על עכברים, לא על בני אדם עם סרטן הערמונית", הסביר ד"ר סמאדי. "מחקר במעבדה שונה מאוד מתוצאות אמיתיות אצל חולים".
ד"ר סמאדי גם מאמין שחשוב להבין שהממצאים האלה קשורים רק לגדילה של תאים של סרטן הערמונית. הם לא קשורים לחזרה אחרי טיפול בסרטן הערמונית מסוג מסוים כלשהו. "מה שאנחנו באמת מדברים עליו כאן הוא הגדילה של התאים של סרטן הערמונית אחרי הגילוי, לא רק אחרי טיפול", הוא אומר, "ולדעתי אופן הפעולה הטוב ביותר אחרי הגילוי הוא ניתוח".
בדיקת ה-PSA השנתית לגילוי סרטן הערמונית היא אמצעי הגנה מצוין, מאמין ד"ר סמאדי. היא מספקת מידע רב ערך שמומחים יכולים להשתמש בו לזיהוי נוכחות של סרטן הערמונית ולפעול בהתאם. "הרעיון שתאים של סרטן הערמונית שוכנים בגוף במצב רדום אינו מחשבה מנחמת", אומר ד"ר סמאדי. "אני סקפטי לגבי ההצלחה של טיפול פוטנציאלי שפשוט ירגיע את הגידול. זה נכון גם לגבי "המתנה ומעקב" ללא טיפול. המחיר הרגשי והפיזי של הדאגה שהסרטן יתפשט או יחזור הוא מיותר. ניתוחים רובוטיים מסירים את סרטן הערמונית במלואו ונותנים לגברים שקט נפשי יקר ערך".
הדוח של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה של דרום אילינוי פורסם בכתב בעת The Journal of Experimental Medicine, נובמבר 2011.
