מחקר חדש של פרופ' עזיז חיידר: ערביי ישראל בחרו כבר בשנות השבעים להכיר במדינת ישראל בתור המסגרת שבה הם ימשיכו לחיות והם ממשיכים גם היום לדבוק באותה בחירה
עבודת מחקר חדשה שכתב פרופ' עזיז חיידר, עמית מחקר במכון טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית בירושלים תוצג ביום רביעי, 14 בדצמבר בשעה 16:00 במכון טרומן. כותרת המחקר והמפגש - השפעת הקמת מדינה פלסטינית על הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל . יו"ר: ד"ר טל שנהב, רכזת יחידת המזרח התיכון.
פרופ' חיידר מגלה כי העבודה מאשרת בצורה ברורה ביותר כי הערבים פלסטינים אזרחי ישראל בחרו כבר בשנות השבעים להכיר במדינת ישראל בתור המסגרת שבה הם ימשיכו לחיות והם ממשיכים גם היום לדבוק באותה בחירה.
תנועת אל ארד שהייתה תנועה פן ערביסטית הכירה במדינת ישראל ואף ניסתה להשתלב במבנה הפוליטי שלה על ידי השתתפות בבחירות לכנסת וזאת למרות העובדה כי האסטרטגיה של הערבים פלסטינים אזרחי ישראל עד מלחמת 1967 הייתה הישרדות. רק אחרי מלחמת ששת הימים הם עברו לאסטרטגיה של הסתגלות ומשמעותה ניהול מאבק פוליטי למען ביסוס האזרחות שלהם והשגת שוויון בחלוקת המשאבים. מעבר זה היה בד בבד עם חיזוק זהותם הלאומית הפלסטינית.
תמורות רבות ועמוקות שעברו הערבים במשך השנים הביאו ליד אימוץ פתרון לבעיית מעמדם במדינה אשר מתבטא בהפיכת המדינה למדינת כל אזרחיה ומשטר של דמוקרטיה הסדרית אשר מכיר בזכויות קולקטיביות של המיעוט הלאומי הילידי. במרוצת שנות השמונים אימץ חלק מהערבים פלסטינים אזרחי ישראל אסטרטגיה של קידום מעמדם בשני מרכזי כוח עוינים - המרכז הפלסטיני והמרכז הישראלי.
ניסיון זה לדברי פרופ' חיידר, השתקף במיוחד במצע של התנועה המתקדמת לשלום. ניסיון זה כשל בשל דפוס העימות בין שני מרכזי הכוח. פרופ' חיידר מדגיש כי מאז שנות התשעים הרוב המכריע באוכלוסיה הערבית אימץ יותר את הגישה שמצדדת בחיזוק האזרחות הישראלית של הערבים וויתור על פתרון לאומי שכולל אותם, מה גם ששני מרכזי הכוח הנזכרים כבר החליטו כי פתרון לאומי של הבעיה הפלסטינית אינו כולל את הערבים פלסטינים אזרחי ישראל.
עמדה זו של הערבים פלסטינים אזרחי ישראל היא עמדה שתובעת פיוס בין שתי קבוצות אוכלוסיה לאומיות, אשר מחייב מימד קולקטיבי ורגישות לשונית. פרופ' חיידר מגלה כי בזמן שהערבים פלסטינים אזרחי ישראל מעצימים את מאבקם למען פיוס מסוג זה וחיזוק אזרחותם הישראלית, הם נתקלים בהעצמה של המאמצים לחזק את אופייה היהודי, כלומר הדתי אתני של המדינה, הן על ידי חקיקה והן על ידי התנית הפתרון הלאומי לבעיה הפלסטינית בהכרה במדינה כמדינה יהודית ואף התנית זכויות אזרח מסוימות באותה הכרה.
הדבר מצביע על התעצמות המאבק על צביונה של המדינה שמבחינתם של הערבים פלסטינים אזרחי ישראל הוא מאבק למען זכויות אזרח שוות וגם מאבק למען ההכרה בהם כמיעוט לאומי. השאיפות הלאומיות של הערבים בישראל , מדגיש חיידר, לא גרמו למעבר מהתביעות שנזכרו לתביעות של היפרדות או אוטונומיה מלאה, משמע, מימוש השאיפות הלאומיות, כפי שהם תובעים, הוא במסגרת המדינית האזרחית הישראלית.
המכון למחקר ע"ש הארי ס. טרומן למען קידום השלום הוא מכון א-פוליטי המתמקד במחקר העוסק בהיסטוריה, פוליטיקה והתפתחות חברתית של העולם הלא מערבי, עם דגש מיוחד על המזרח התיכון. המכון היושב בהר הצופים בירושלים נוסד ב-1965 והוא מקיים מדי שנה פעילות אקדמית ענפה הכוללת מחקרים, כנסים רבים, סדנאות וסימפוזיונים. במכון חברים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים בתחומם. המכון שומר על קשרים עם אוניברסיטאות, מכונים ואינדיבידואלים ברחבי העולם.
