היום (22.6) הסתיים הכנס ה-38 של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, בהשתתפות של מעל ל-500 חוקרים, אנשי מקצוע וקובעי מדיניות. באירוע התקיימו 44 מושבים מקצועיים, בהם הוצגו מעל 250 מחקרים ופרויקטים הנוגעים לסביבה בישראל, כמו, משאבי המים בישראל, התפלה ואיכות מי שתיה, רפורמת המקרקעין והשלכותיה על שטחים פתוחים, מגוון ביולוגי בשטחים חקלאיים, ,כלכלה סביבתית, בריאות הציבור, ישראל וההתחממות הגלובלית ,חינוך סביבתי, ,זיהומי קרקע,מים ואוויר, מדיניות סביבתית, יער ויעור, , תכנון בר-קיימא , אנרגיות חלופיות וזיהום מתחבורה

כלים

כל זאת במטרה לגשר על הפער הקיים בין הידע מהמחקר המדעי לבין מקבלי ההחלטות כפי שהסבירה פרופ' פועה בר, יו"ר הוועדה המארגנת של הכנס " האינטראקציות בין אנשי המחקר באוניברסיטאות לבין קובעי המדיניות הסביבתית בישראל אינן מספיקות. לא אחת נערכים בישראל מחקרים חשובים וטובים שמסתכמים בסופו של דבר בפרסומים בכתבי עת מדעיים מהמעלה העליונה, אך אינם מוצאים את ביטויים בתכנון ובעשייה הסביבתית בישראל. אגודה כמו זו, שואפת להיות מעורבת יותר לא רק בארגון כנסים והוצאה של כתב עת מדעי, אלא גם בעשייה הציבורית והשפעה על קובעי המדיניות בישראל שאחראים על נושאי הסביבה. מטרתו של הכנס הוא לעודד מפגשים בין חוקרים, מתכננים, תעשיינים וקובעי מדיניות והרחיב את הקשרים ביניהם. כולנו יודעים שעדיפה הפריה הדדית מהפריה עצמית".

אחד מארועי השיא בכנס היה המושב בנושא "עתיד השימוש באנרגיה גרעינית לייצור חשמל בישראל", שעסק לראשונה בהיבטים הסביבתיים של תחנת כוח גרעינית כחלק ממערך האנרגיה של ישראל, זאת על רקע לאור המגבלות הצפויות על פליטת גזי חממה.

במרכז הדיון עמדה השאלה אודות העיתוי של התחלה המהלך להקמת תחנה גרעינית. עמוס לסקר, מנכ"ל חברת החשמל, וד"ר אלי שטרן, מנהל המרכז להערכות סיכונים טענו שמדינת ישראל חייבת להיכנס כבר עכשיו לתהליך של הקמת התחנה, מכיוון שמדובר בלוחות זמנים ארוכים מאוד.

מנגד ד"ר שמואל ברנר, לשעבר המשנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ויעל כהן-פארן, מנכ"ל הפורום הישראלי לאנרגיה קראו למצות את המהלך של התייעלות אנרגטית ושימוש באנרגיות מתחדשות. כל המשתתפים ציינו שחובה לקיים בעניין דיון ציבורי כשד"ר שמואל ברנר ציין את הקושי בדיון שכזה על רקע חוסר השקיפות של הועדה לאנרגיה אטומית.

עו"ד חנוך אילסר, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה סיכם את הכנס בטקס הענקת הפרסים על שם איתן שפיצר ז"ל וישי לוי ז"ל למחקר מצטיין כי "בכנס מוצגים המחקרים העדכנים ביותר בתחום הסביבה והאקולוגיה בישראל. מחקרים אלה יכולים להציף סוגיות סביבתיות או לתת מענה לסוגיות ושאלות שעדין לא הוסדרו כנדרש. האגודה פועלת במהלך כל ימות השנה לקדם את הממשק שבין מדע ומדיניות סביבה בישראל לטובת מדיניות סביבתית מתקדמת המתאימה למאה ה-21, חיזוק הידע המדעי וביסוס הקשר בין הקהילה המדעית למקבלי ההחלטות הינו הכרחי להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים שמונחים בפתחה של ישראל".

בפרס על הצטיינות במחקר מדעי על שם איתן שפיצר ז"ל זכתה קרן ינוקא מאוניברסיטת בן גוריון על מחקרה שבדק זיהום אומניה במקורות מים. פרס שפיצר ז"ל למחקר המצטיין בזיהום אוויר הוענק למחקר "חימצון הטרוגני של ניקוטין והיווצרות ארוסולים בסביבה ביתית" של לורן פטריק, מהטכניון. יוני גביש מאוניברסיטת בן גוריון זכה בפרס על שם ישי לוי ז"ל למחקר מצטיין בטבע וסביבה בישראל על מחקרו "האם ניתוח בסקאלת בית הגידול יכול לסיע?"