המחסור במשאבים הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני האנושות בעשורים הקרובים. לאחרונה, חגגנו את לידתה הסמלית של התינוקת ה-7 מיליארד בעולם, מה שמזכיר לנו את הביקוש ההולך וגובר למשאבי טבע ברחבי העולם. ככל שמתרבים מספר האנשים בעולם, שרמת החיים שלהם הולכת ועולה והיקף הצריכה שלהם הולך וגדל, כך גם גובר הלחץ על ניצול משאבי הטבע
כידוע לכם, מדינת ישראל היא מדינה עם מקורות טבע מצומצמים ובד בבד עם אחוזי צמיחה גבוהים וגידול מוגבר באוכלוסייתה ביחס למדינות מתפתחות אחרות.
אנו חיים היום על חשבון העתיד, משום שאנו מנהלים באופן לא נכון את השימוש במשאבים על ציר הזמן. השימוש במוגבר היום במשאבים המתכלים הוא כמו משפחה שחיה על אוברדראפט. כמו כל משפחה מתוקנת, המדינה צריכה לחיות על מה שיש לה תוך ניסיון לחסוך לעתיד עבור הילדים. אני מאמין כי כשם שאנו נהנים ממשאבי הטבע, כך גם צאצאינו צריכים להיות מסוגלים ליהנות מהם בעתיד. צריך להתייחס למשאבי הטבע כפנסיה של המדינה. על כן, אין לנו ברירה אחרת אלא לשנות את המגמה הנוכחית בה אנו מנהלים את משאבי הטבע בישראל.
מדינות וארגונים ברחבי העולם כבר מבינים זאת היטב וממקדים את מאמציהם בכדי לתרגם ההבנה הזו לקביעת מדיניות לצמיחה ירוקה. האיחוד האירופי השיק מספר יוזמות תחת האסטרטגיה 'אירופה 2020' כדי לחזק את הכלכלה הירוקה וליצור מסגרת אסטרטגית לשימוש יעיל של משאבי טבע; האו"ם הציג לאחרונה את יוזמת הכלכלה הירוקה שלו, אשר סביבה תתכנס ועידת ריו20+ ביוני 2012 וגם ה-OECD השיק תוכנית אסטרטגיה אופקית לצמיחה ירוקה.
מדינת ישראל החליטה לקחת תפקיד מוביל בנושא זה ובימים אלו שוקד המשרד להגנת הסביבה, יחד עם משרד התמ"ת, על הכנת תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה בישראל. זאת, בהמשך להצהרה המשותפת לקידום צמיחה ירוקה של שרי האוצר בארגון ה-OECD ולהחלטת הממשלה בנושא בחודש אוקטובר האחרון.
צמיחה ירוקה מבקשת להבטיח שימוש אחראי במשאבי הטבע שלנו וליצור הזדמנויות חדשות לשגשוג כלכלי בר קיימא. אם בעבר קיבלנו את הפגיעה במשאבי הטבע ובסביבה כחלק בלתי נפרד מצמיחה ופיתוח כלכלי, הרי היום ברור לנו שאנחנו צריכים לנתק את הקשר בין שגשוג כלכלי לפגיעה בסביבה וליצור קשר הפוך בו הצמיחה הכלכלית הולכת יד ביד עם הערכים הסביבתיים – הלא זהו הבסיס עליו עומדת הצמיחה הירוקה.
צמיחה ירוקה היא בעלת פוטנציאל גדול עבור מדינת ישראל ויכולה לפתוח דלת לחשיבה מקיימת בתחום הצרכנות, התעשייה, העסקים והחדשנות הסביבתית. כמו כן, צמיחה ירוקה צפויה להפוך למנוף מרכזי לצמיחה בישראל וליצירת עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים במשק הישראלי. השוק העולמי לטכנולוגיות סביבתיות מוערך בלמעלה מ-1,650 מיליארד אירו וצפוי לצמוח מעל לשלוש טריליון אירו עד 2020.
ישראל נמצאת בעמדה טובה לתחרות בשוק זה בזכות מיצובה כמובילה עולמית בתחומי טכנולוגיות המים והחקלאות. החזון שעומד בעיני הוא הקמת "עמק סיליקון" ישראלי בתחום הטכנולוגיות הסביבתיות שיימתג את ישראל כמובילה בינלאומית בתחום זה.
מתוך תפיסה של שיתוף רב מגזרי, כנדבך מרכזי בגיבוש אסטרטגיה ארוכת טווח, אנו מכנסים שולחן עגול ראשון להתנעת התהליך וגיבוש מטרותיו. כאשר היעד הוא להציג בתוך כחצי שנה, לקראת תחילת העבודה על תקציב 2013, סט כלים כלכליים, רגולטוריים וארגוניים שיקדמו צמיחה ירוקה בישראל עד 2020.
אני מאמין שיש מקום גם לרשויות המקומיות סביב השולחן העגול. 92% מתושבי מדינת ישראל חיים בישובים עירוניים. איכות סביבה ואיכות החיים, ממנה נהנים רוב תושבי מדינת ישראל, מתקיימת בעיקר במגזר העירוני. מידת איכות הסביבה המונגשת לרוב תושבי המדינה היא תוצר של החלטות ופועלות הנקבעות על ידי השלטון המקומי ובראש ובראשונה על ידי ראש העיר - פיתוח עירוני שקול, אחראי, השם דגש על התועלות הסביבתיות, כמו גם החברתיות והכלכליות, אך גם יבטיח אספקת שירותים מגוונים יותר המבטיחים איכות חיים טובה יותר (תחבורה בת קיימא, טיפול מושכל בפסולת, אורח חיים מקיים, שטחים פתוחים מטופחים, התייעלות וחיסכון).
המשרד להגנת הסביבה פועל לקדם מדיניות אחראית, המקדמת נקיטת יוזמות לשיפור מצב הסביבה בערים ורשויות מקומיות, באמצעות 'ארגז כלים' משולב השם את השיקול הסביבתי יחד עם שיקול של פיתוח עירוני המבטיח שיוויון ולכידות חברתית ופיתוח כלכלי מקומי. עיר המפותחת על פי עקרונות הפיתוח בר הקיימא היא עיר המבטיחה איכות חיים עירונית, איכות חיים אשר מבטיחה את היכולת לנהוג באורח חיים מקיים, אשר חוסך במשאבים ומגן על הסביבה.
הכותב הוא השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. הדברים לקוחים מתוך נאומו בכנס אשדוד
