בפתח הדיון הדגיש ח"כ חנין את סמליות עיתוי הדיון לאחר קיץ יבש במיוחד שהסתיים באסון שריפת יער. "אילו חודש דצמבר היה נורמלי, מבחינה אקלימית, יכול להיות שגשם היה מונע את השריפה הנוראית", אמר חנין.
פרופ' חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר הועדה הבין-משרדית להפחתת פליטות גזי חממה, הציג את פעילות הועדה. פרופ' שני ציין כי הועדה ראתה לנכון ליצור תכנית עבודה שתאושר על ידי הממשלה עוד לפני יציאת המשלחת הממשלתית לקנקון.
עוד ציין כי ישראל נמצאת, מבחינת פליטות גזי חממה, בין המדינות המפותחות לבין המדינות המתפתחות וכי כיום היא נמצא בצומת דרכים שיש בה הרבה מאד תועלות והזדמנויות. הוא ציין כי הממשלה החליטה להשקיע 2.2 מליארד ₪ ביישום התכנית להפחתת פליטות וכי משרדי הממשלה השונים ייטלו חלק בתכנית.
כך לדוגמא, המשרד להגנת הסביבה יבחן את פוטנציאל הפחתת פליטות גזי חממה של מבנים שנבנו בבניה ירוקה ובמידה ויסתבר כי קיים פוטנציאל משמעותי יתקיים פיילוט בנייה ירוקה שבעקבותיו ייעשה מאמץ לשינו התקן הנוכחי. בסיכום אמר שני כי הועדה מצפה להגיע בשנת 2020 לחיסכון של 16 מיליון טון פחמן.
פרופ' דני רבינוביץ', יו"ר האגודה לצדק סביבתי, הציג את דו"ח הצדק האקלימי בישראל שבו המחיש כיצד אוכלוסיות בעשירון העליון "תורמות" לעיתים עד פי 24 לפליטות גזי החממה בהשוואה לאוכלוסיות בעשירון התחתון. פרופ' רבינוביץ' הציג גם את הסיכומים השאפתניים של ועידת קנקון לפיהם המדינות המפותחות יקבלו על עצמן 25-40% הפחתת פליטות גזי חממה.
בסיכום הדיון אמר ח"כ חנין, יו"ר הועדה, כי "משבר האקלים הוא לא תחזית רחוקה אלא מציאות שחווים אותה לא רק בעולם, אלא אנו חווים אותה באופן ישיר בישראל. זוהי מציאות שיש להתמודד איתה- חייבים להפחית את גזי החממה כדי להקטין את רוע הגזירה. זו אינה תופעה סביבתית בלבד אלא גם תופעה כלכלית, בעלת השלכות תקציביות. ראוי שמשרד האוצר יוביל את הטיפול בנושא, כל התמודדות תצריך גיוס משאבים".
לדברי ח"כ חנין: "למשבר האקלים יש גם מימד חברתי ויש מי שנפגע יותר מהמשבר. דו"ח הצדק האקלימי מראה שלא רק שיש מי שנפגע יותר- יש אי שוויון גם מבחינת הפורעים. הפליטות המוגברות של העשירון העליון ראויות לבחינה נוספת. ועידת קנקון היא צעד חשוב בכיוון הנכון. כדי לעמוד ביעד של עליה בשתי מעלות בלבד, נצטרך להפחית בצורה דרמטית את פליטת גזי החממה שלנו. גם מדינת ישראל תצטרך להפחית בכ- 80% את הפליטות. עבודת הצוות הבין-משרדי שמנכ"ל משרד האוצר עומד בראשותו הוא צעד נכון בכיוון הנכון אבל אנחנו עוד רחוקים מאוד מהנהוג בקהילה הבינלאומית. אם מדינת ישראל לא תדע לקדם מהלך מקיף, יזום ומכוון להפחתת גזי החממה, נמצא את עצמנו מול תוכניות בינלאומיות שיכפו עלינו.
ח"כ חנין הוסיף ואמר כי : "נדרש שינוי התנהגות לא קל של האזרחים, המדינה והתעשייה. שינוי שיכול להיות גם הזדמנות. אם נשכיל להציע קרקע ליזמות נוכל להיות בחזית הקדמית של השינוי ומובילים ברמה הבינלאומית. מעבר מהיר ודרמטי לייעול התחבורה הציבורית יכול לסייע להפחתת גזי החממה אך גם לשיפור איכות החיים והבריאות שלנו. התלות שלנו ברכב פרטי פוגעת בכולנו. הועדה תערוך דיון בנושא בעוד שבועיים".
בהתייחסותו לרפורמת התכנון והבניה שמקדמת הממשלה באמצעות משרד הפנים אמר ח"כ חנין כי "הרפורמה מקודמת בעיוורון מוחלט לסוגיות שאנו דנים בהם היום. לא יתכן שישראל תקדם רפורמה כל כך מקיפה שאינה מתמודדת עם סוגית ההסתגלות לבעיות הסביבתיות ולסוגיית פליטות הגזים. הועדה מביעה דאגה גדולה מהתעלמות הרפורמה מסוגיות של בניה ירוקה, תכנון ירוק והתייעלות אנרגטית. גם אם ברמת המיקרו ובשוליים יש התייחסויות, הן אינן מספקות ואינן מהוות תחליף לתוכנית התמודדות כוללת של סוגיות התכנון לנושא. אמנם לא רבות המדינות שעוסקות בסוגיות פליטת גזי החממה במערכות התכנון שלהם, אך לא רבות המדינות שעורכות רפורמות אדירות כאלה במערכות התכנון".
בתום דבריו אמר ח"כ חנין כי נושא הקמת התחנה הפחמית באשקלון הוא חבלה ישירה במאמץ להפחתת גזי חממה. לדבריו: "אם תוקם התחנה לא נוכל לעמוד אפילו בתקן שהתחייב אליו הנשיא פרס בועידת קופנהגן. הועדה שבה וקוראת לקבל החלטה כי התחנה באשקלון תופעל בגז. כל אופציה פחמית היא בעלת השלכות חמורות על הבריאות והסביבה. יש לגנוז באופן סופי ומוחלט את התוכנית להפעלה פחמית של התחנה". ח"כ חנין קרא להמשך שיתוף הפעולה הבין משרדי בנושא הפחתת פליטות גזי חממה תוך שיתוף ארגוני הסביבה והאקדמיה.
