במסגרת כנס לכלכלה על פי התורה של מכון כת"ר שנערך היום באוניברסיטת בר אילן התקיים פאנל מיוחד בנושא צדק חברתי בהשתתפות יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל איציק שמולי וסגן שר האוצר הרב ח"כ יצחק כהן אשר התייחס לבחירות הקרובות ולהסתה נגד החרדים: "יש התארגנות לבחירות ורואים את הקמפיין הנורא נגד הציבור החרדי ושיטות שמזכירות תקופות אפלות"

(צילום:משה פלסר)

היום התקיים באוניברסיטת בר אילן, יום עיון בנושא כלכלה ותורה לעובדי התעשייה האווירית. במסגרת יום העיון הציגו חוקרי וראשי מכון כת"ר, אנשי כלכלה ואקדמיה מגוון סוגיות כלכליות לאור ההלכה היהודית כגון: איסור ריבית בשוק ההון במדינת ישראל בהנחיית הרב שלמה אישון – ראש מכון כת"ר ורב מזרח העיר רעננה, וסדרי עדיפויות בחלוקת משאבים ציבוריים בהנחיית הרב שבתי רפופורט – ראש המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן.

בנוסף, התקיים פאנל מיוחד בהנחיית העיתונאי אלישיב רייכנר בנושא המחאה החברתית מזווית יהודית בהשתתפות סגן שר האוצר הרב ח"כ יצחק כהן , יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל איציק שמולי, הרב אורי סדן– חוקר במכון כת"ר ורבו של מושב נוב.

במסגרת הפאנל, התייחס שמולי לאתגר החדש של המחאה החברתית : "האתגר הגדול של מערכת המחאה היא להשפיע על מערכת הבחירות הבאה אך לא דרך המערכות הקיימות".

"כששמעתי את שר האוצר מסביר שבגלל המשבר הכלכלי אי אפשר לפתור את הבעיות של המחאה החברתית, אני הכנתי את גדודי הסטודנטים. אני לא חי את המאקרו כלכלה אז כששר האוצר מסביר שאנחנו בראש הצמיחה של ה-OECD זה לא עונה על למה אי אפשר לפתור בעיות בחינוך, ברווחה ובדיור". עוד הוסיף שמולי כי "בסוף מי שקובע את כללי המשחק של הכלכלה זו הממשלה והממשלה קבעה כללי משחק לא טובים ואנו רואים את התוצאות היום" .

בנושא דו"ח טרכטנברג אמר שמולי: "אנחנו הסטודנטים הלכנו להיפגש עם וועדת טרכטנברג. אבל לא הלכמו לערוך משא ומתן עם טכטנברג. אין לי את המנדט לנהל מו"מ עם הוועדה, תפקידי כמוחה הינו להצביע על מה לא בסדר ולהציג את הציפיות שלנו ואני חושב שיהיה הגון לבוא ולומר כי דו"ח טרכטנברג לא נותן מענה מספק למחאה החברתית. יש פער בלתי סביר בין הדרישות של המחאה החברתית לדו"ח".

הרב אורי סדן– חוקר במכון כת"ר ורבו של מושב נוב הציג את עמדת ההלכה בנושאים של צדק חברתי והדגיש כי "אין צדק בחלוקת התקציבים באופן שווה לכלל האוכלוסייה, הדבר רק יפגע בציבור. צריך לתמוך ולעזור רק למי שבאמת זקוק לכך".

סגן שר האוצר ח"כ הרב יצחק כהן התייחס לסוגיות השונות ולהישגים של ממשלת ישראל בתחום הכלכלה והחברה והתייחס לבחירות הבאות: "יכול להיות שהשינויים הפוליטיים שיבואו אלינו בבחירות הבאות, כבר אנחנו חשים באווירה החברתית המתחרשת ובהתקפות על מגזרים גדולים מאד ושיטות שמזכירות תקופות אפלות ונתנו תחושה שמתקרבים לתקופת בחירות. ואם תבוא ממשלה חדשה... אני מאד מקווה שתהיה נאמנה לכללים שהממשלה הזו קבע, שלא תתפרע ותעשה דברים שבסופו של יום תפגע בחברה ובשכבות החלשות הרבה יותר".

עוד התייחס סגן השר כהן להסתה נגד הציבור החרדי:

"יש התארגנות לבחירות ורואים את הקמפיין הנורא נגד הציבור החרדי. יש אווירה של התארגנות של גופים מסוימים שחושבים שיוכלו להיכנס למערכת הפוליטית וזה זכותם אבל יש אווירה של קמפיינים המכוערים נגד ציבורים שלמים שמלווים בגזענות חסרת תקדים, אנחנו לא מכירים בחברה הישראלית תופעות כאלו, זה צריך להדליק לנו נורה אדומה ולראות כיצד מטפלים בתופעות האלה.

ההסתה היא נוראית. היא באה במסווה של פעילויות כאלה ואחרות אבל התחושה היא משסעים בציבורים גדולים מאד ולפי דעתי מדובר בתופעה שלילית מאד שצריך לתת עליה את הדעת. מספיק לפתוח את העיתונים היומיים ולשמוע על הדוברים ברשתות כדי להבין למי הם מכוונים כולם יחד תפסו ציבור אחד שעליו הם בונים את קמפיין הבחירות שלהם."

הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק ראשי מכון כת"ר הדגישו כי: "מטרת הכנס היתה להשמיע את עמדת היהדות והתורה בסוגיות כלכלה וחברה שעומדות על סדר היום הציבורי כגון התנהלות שוק ההון, מדינת ישראל לאור ההלכה, סוגיות של צדק חברתי והמחאה החברתית, סדרי העדיפויות בחלוקת משאבים ציבוריים ונושאים הנוגעים ליחסי עובדים/מעבידים, צמצומים בחברות ועוד. לאור תגובות המשתתפים בכנס ניתן לראות כי יש התעניינות רבה בעובדה כי יש לתורה ולהלכה מה לומר בסוגיות האקטואליות הללו ואנו מקווים לפתוח בעוד סדרה של כנסים מסוג זה".

לסיום האירוע נערך משפט מבוים בנושא פיטורי עובדים לאור ההלכה היהודית. שחקנים והרכב בית דין בהשתתפות פרופ' נחום רקובר יציגו מקרה של חוסר תום לב בפיטורין כעילה לשביתה.

מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה,ע"ש משה ומעטל הלר, שם לו למטרה לחבר את חיי המסחר והכלכלה המודרניים עם אוצרות הרוח שבעולמה של ההלכה היהודית. המכון קם מתוך אמונה כי תורת ישראל, בהיותה תורת חיים,יכולה וצריכה להיות מיושמת גם בחיי היום יום הכלכליים.

המכון מעסיק חוקרים תלמידי חכמים מובהקים ומומחים, בעלי ידע ומעורבות בחיי המעשה.