מתחמי תע"ש הם מתחמים בהם התקיימה בעבר פעילות תעשייתית עניפה של ייצור חומרי נפץ ונשק. כתוצאה מהפעילות נותרו במתחמים קרקעות מזוהמות המזהמות היום בהדרגה ובמהירות את אקוויפר החוף.
מתחם תע"ש רמת השרון בולט בשיעור זיהום הקרקעות שלו, נתון בולט במיוחד לאור העובדה שקיימת לגביו תכנית לבניית נדל"ן בהיקפים עצומים.
מתחם תעש השרון מצוי בין רמת השרון לבין הרצליה, מועצה אזורית דרום השרון וכביש מס' 4 ("כביש גהה"). הקרקע והמים במתחם נחשבים מזוהמים, ולמעשה, הזיהום במי-התהום במתחם זה הוא הזיהום הכבד ביותר בהיקפו שרשות המים מצאה בישראל.
לפי החלטת ממשלה, מפעלי תעש אמורים להתפנות לנגב כדי להרחיקם ממוקדי אוכלוסיה, וכדי לאפשר את פיתוח המתחם. עקרונות הפיתוח מסוכמים בתכנית המתאר שסימונה מש/1. התכנית מקיפה כ-23,000 יחידות דיור, שטחי תעסוקה, שטחים ירוקים, פארק אזורי בשטח 2,600 דונם ומוסדות ציבור עד היקף של 1,650,000 מ"ר. צפי האוכלוסייה בתוכנית הוא כ-80,000 תושבים וכ- 40,000 מועסקים.
נתונים המופיעים במסמך מידע שכתב יניב רונן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, מצביעים על כך שפעילות תע"ש זיהמה את הקרקע ומי התהום במגוון מזהמים ייחודי הכולל פֶּרכלורט, חומרי נפץ, כרום, ניטראט וחומרים אורגניים נדיפים. מביניהם, פרכלורט נמצא בפריסה הרחבה ביותר ובריכוזים הגבוהים ביותר.
נפח מי התהום המזוהמים באזור מוערך כיום בלמעלה מ- 560 מלמ"ק, בכתם זיהום שמתפרש על-פני כ- 16 קמ"ר. ריכוזי המזהמים במי התהום, ובעיקר הפרכלורט, הובילו לסגירתן של כל בארות מי השתייה ברמת השרון ושל ארבע בארות בצפון תל-אביב.
על-פי מסמך הבנות שגובש בין מינהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה, סקרי קרקע ומים מפורטים ייעשו במתחם בשלבים שונים, במקביל לתכנון מפורט של המתחם. טיהור הקרקע של המתחם תהיה תנאי לשווק הקרקעות ויתרחש סמוך לשיווק הקרקעות.
גישה זו, המתנה את הטיפול בקרקע ובמים המזוהמים בייתכנות לשיווק הקרקעות מעכבת את הטיפול בקרקעות המזוהמות. בנוסף, אמנם נקבע במסמך ההבנות כי משרד האוצר יהיה אחראי לניקוי הזיהום אולם עד כה לא נעשה מיפוי מפורט של זיהומי הקרקע במתחם, ולכן גם לא ידוע מה הטיפול הדרוש בקרקעות המזוהמות ומה תהיה עלותו.
בדיון שהתקיים היום, התברר מסקירתה של הגב' שרה אלחנני, מנהלת אגף איכות המים ברשות המים, כי זיהום המים באקוויפר החוף הולך ומתגבר הן בהיקפו (שטח) והן בריכוז המזהמים. עוד התברר כי לאגף איכות מים יש תכנית לביצוע פיילוט של שאיבת המים המזוהמים וטיהור חלקי שלהם אולם המימון לא מובטח והאוצר מתנה את העברת הכספים (כ- 7 מיליון ₪ ) בהחלטת ממשלה למימון הפיילוט.
נציג עמותת אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון), מר עמי מעוז, אמר כי אם יתבצעו עבודות בקרקע המזוהמת לפני טיהורה, עלולים להיפגע מהאבק המזוהם רבבות אזרחים.
ד"ר יעל מייסון, ראש אגף קרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה, אמרה כי חייבים להצמיד תהליך של סקר מזהמים יסודי לתהליך שיקום הקרקע. מייסון אמרה כי חייבים לסלק את הקרקע המזוהמת. היא הוסיפה כי היעדר חוק לטיפול בזיהומי קרקע מקשה על המשרד להגנת הסביבה לפעול. ברגע שיהיה חוק המשרד להגנת הסביבה תפעל להחיל גם על מוסדות המדינה את עקרון "המזהם משלם" ויהיה ניתן להקים קרן לשיקום קרקעות מזוהמות.
ח"כ ד"ר דב חנין הזכיר כי כבר לפני שנתיים הוגשה הצעת חוק של חברי הכנסת אולם הממשלה ביקשה כי חברי הכנסת ימתינו להצעת החוק הממשלתית. לשאלתו, השיבה מייסון כי בתוך חודשיים תוגש הצעת החוק הממשלתית לועדת שרים לענייני חקיקה.
בסיכום הדיון ציין ח"כ ד"ר חנין כי התמונה הכללית המתקבלת קשה מאד ומתחלקת לשני תחומים: זיהום המים וזיהום הקרקעות.
ביחס לזיהום המים ח"כ חנין אמר כי במדינה בה שנמצאת במחסור במשאב המים יש לכל הפחות לשמור על המים הקיימים. הרס האקוויפר על ידי הגורמים המזהמים ואלו שלא מטפלים הוא פשע. נדרשת פעולה מיידית שכן קצב התפשטות הזיהום וגדילת ריכוזי המזהמים הינם דינמיים ביותר. הוא קרא לביצוע פיילוט מיידי לטיפול במים ואמר לנציגי האוצר כי הם חייבים למצוא את המימון הנדרש על מנת שהפיילוט ייצא לפועל, כמתוכנן, בחודש ינואר 2011.
לגבי זיהום הקרקע, ח"כ חנין אמר כי לפני שמקדמים תכניות בינוי חייבים לדעת מה מצב הקרקעות, מה היקף הזיהום בהם והאם ניתן לשקמם. סקר הקרקעות חייב להתבצע על ידי הממשלה וכך גם מימון הפרויקט.
ח"כ חנין אמר כי מדובר בהזנחה של שנים. מפעלים בטחוניים פעלו בעבר מחוץ למסגרת החקיקה הסביבתית וכיום ברור כי הם חייבים להיות כפופים לחקיקה זו. העקרון הבסיסי הוא "המזהם משלם" ובמקרה שלנו המדינה צריכה למצוא דרך לשאת בעלויות. המחלוקת לגבי סקר הקרקעות המזוהמות בתע"ש נוף ים מצביע על היעדר קבלת אחריות.
ח"כ חנין הוסיף ואמר כי אם הממשלה לא תגיש הצעת חוק ממשלתית לטיפול בקרקעות מזוהמות הוא יפעל לקידום החקיקה הפרטית בנושא.
