סקר: 80% מחברי הקיבוצים סבורים שהם מקבלים יותר שירותי בריאות, רווחה וחינוך, מאשר המדינה נותנת לאזרחיה. ממצאים נוספים: מרבית החברים מרוצים ממצבו הכלכלי של קיבוצם, וממצבם הכלכלי והחברתי, מהעבודה, ומהיחס לותיקים. פחות מרוצים ממידת השפעתם על החלטות בקיבוץ, מהיחסים בין-אישיים בו, ומהשינויים בקיבוץ

כלים

סקר עמדות הציבור בקיבוצים בשנת 2011 מצא: למעלה ממחצית (55%) חברי הקיבוצים סבורים שמצב קיבוצם טוב מהבחינה הכלכלית- שיפור לעומת סקר 2009 אז ציינו 41% מהמשיבים שמצב קיבוצם טוב כלכלית. 33% מהמשיבים השנה הגדירו "בינוני" את מצבו הכלכלי של קיבוצם, ו-12% סבורים שמצב קיבוצם "לא טוב". למעלה ממחצית סבורים שחל שיפור במצבו הכלכלי של קיבוצם בשנתיים האחרונות.

הנתונים לקוחים מסקר עמדות הציבור שערכו פרופ' מיכל פלגי ואליאט אורחן מהמכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה, ובו השתתפו 894 חברי קיבוצים ומועמדים לחברות מקיבוצים שונים, בגילאים שונים.

צדק חברתי: בקיבוץ מקבלים יותר

כאשר בחוץ סוערת החברה הישראלית סביב סוגיות של צדק חברתי ואספקת שירותים לציבור, מראה סקר המכון שבקיבוץ התמונה שונה. שלושה רבעים מהמשיבים (76%) סבורים שהקיבוץ מספק להם "קצת יותר" או "הרבה יותר" תרופות ושירותים רפואיים ממה שהמדינה מספקת.

למעלה מ-80% סבורים שקיבוצם מספק להם "קצת יותר" או "הרבה יותר" שירותי חינוך הדרושים לילדיהם מאשר המדינה מספקת.

76%- היחס ל'ותיקים' טוב

את היחס לוותיקי הקיבוץ הגדירו 76% "טוב", 15% הגדירו כבינוני, ו-9% בלבד הגדירוהו כ"לא טוב". את הטיפול בביטוח הפנסיוני על ידי קיבוצם הגדירו שני שלישים- 65%- טוב, 23% כבינוני, ו-12% בלבד הגדירו "לא טוב".

בתחום החברתי סבורים 61% מהמשיבים ש"לא קיימת" תופעת עוני בקיבוצם, קרוב לשליש נוסף השיבו ש"קיימים מקרים בודדים". כשליש מהמרואיינים סבורים שיש "יותר ממקרים בודדים" של פיטורין מעבודה ואבטלה סמויה.

3% השיבו שיש "יותר ממקרים בודדים" של אלימות במשפחה בקיבוצם. כמחצית סבורים "שיש מקרים בודדים" של אלימות במשפחה בקיבוצם.

ולעת זקנה ?

כמחצית מהמשיבים (54%) סבורים שקיבוצם ידאג להם בעת זקנתם, אך כחמישית מציינים שלא כך יהיה. קצת פחות ממחצית מעריכים שהקיבוץ ידאג להם בעת מצוקה כלכלית ושקיים מתח וסכסוכים בין חברי הקיבוץ (42% ו-41% בהתאמה) וכרבע מעריך שזה לא נכון (26% ו-23% בהתאמה).

שביעות רצון מהחיים בקיבוץ- פחות מיכולת ההשפעה על הנעשה בו

67% השיבו כי הם מרוצים ממצבם החברתי בקיבוץ, 11% לא מרוצים. 80% השיבו שהם מרוצים מעבודתם, 8% ציינו כי אינם מרוצים. 69% מרוצים מרמת חייהם, 8% לא מרוצים מרמת חייהם. באשר לאפשרות להשפיע על הנעשה בקיבוץ, ציינו 31% בלבד כי הם מרוצים מיכולת השפעתם, 28% השיבו כי אינם מרוצים מיכולתם להשפיע.

במצב הכלכלי האישי ובביטחון אישי עתידי חל שינוי בשנתיים האחרונות. 67% מציינים שמצבם טוב. 36% מציינים שחל שיפור במצב הכלכלי האישי.

76% מהקיבוצניקים משתכרים עד 9,000 ש"ח

47% מהחברים בקיבוץ המתנהל כמתחדש, בו מחולק שכר דיפרנציאלי לחברים השיבו כי הכנסתם היא עד 5,500 ₪. 29% נוספים משתכרים בין 5,501- 9,000 ₪, ו-24% משתכרים מעל 9,000 ₪.

בקיבוץ השיתופי מתומחרת עבודתם של 57% מהמשיבים עד 5,500 ₪, 30% משתכרים עד 9,000 ₪, ו-13% מעל סכום זה. שכר הוגן: יותר משיבים מהקיבוץ השיתופי (55%) מאשר בקיבוץ המתחדש (43%) סבורים שרמת שכר עבודתם או הפנסיה שלהם הוגנת.

למעלה ממחצית החברים עובדים מחוץ לקיבוץ

לפי הסקר, בקיבוץ השיתופי עובדים 71% מהחברים בתוך חצר הקיבוץ, בקיבוץ המתחדש עובדים בתוך הקיבוץ 55% מהחברים. יותר משיבים מהקיבוץ השיתופי לעומת המתחדש סבורים שעבודתם מפרנסת אותם בכבוד.

בשני תחומים- מוסר העבודה ותפקודם של רוב נושאי התפקידים הכלכליים, נתפס המצב טוב יותר בקיבוצים חזקים כלכלית מאשר בקיבוצים 'החלשים'.