למרגלות פסלו של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, קראה השחקנית חנה מרון מתוך הצהרת העצמאות: " מדינת ישראל תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות" וציינה כי לאחר שישים ושתיים שנה שונה מאוד דמותה של המדינה במציאות מזו שנחזתה בהכרזת העצמאות. בסיום העצרת נחתמה במקום "הכרזת העצמאות מפשיזם".
בין השותפים ליוזמה היו שולמית אלוני, אורי אבנרי, מיכה אולמן, ירון אזרחי, אלכס אנסקי, שרי אנסקי, מנחם ברינקר,גליה גולן, חיים גורי, סנאית גיסיס, רות הכהן, דוד טרטקובר, רן כהן, אליה ליבוביץ, אלכס ליבק, סמי מיכאל, מירב מיכאלי, חנה מרון, גבי סלומון, יהושע קנז, יורם קניוק, דני קרוון, ספי רכלבסקי, ורבים אחרים.
"מדינה הפולשת בכפיה לתחום המקודש של מצפונו של היחיד האזרח ומענישה אותו, אם דעותיו ואמונותיו אינן דעת השלטון ואינן תואמות את "אופי" המדינה, מפסיקה להיות מדינה דמוקרטית והופכת למדינה פשיסטית.
מאחורי מדרגות אלה הוכרזה מדינת ישראל. המדינה שהולכת ומחליפה את ישראל – תוך שהיא ממלאת את הארץ בשלל חקיקה גזענית, המובלת בידי הכנסת והממשלה - מוציאה את עצמה ממשפחת העמים הדמוקרטיים.
לפיכך אנו, אזרחי ישראל של הכרזת העצמאות, שהתכנסנו כאן, מכריזים בזאת שלא נהיה אזרחיה של המדינה המתחזה לישראל ואשר מפרה את מחויבויותיה הבסיסיות לעקרונות השוויון, החופש האזרחי והשאיפה הכנה לשלום – עליהם קמה מדינת ישראל." נאמר ב"הכרזת העצמאות מפאשיזם" עליה חתמו אנשי רוח.
