בעתירה מובאים דברים שכתבה פרופ' דפנה ברק-ארז, לפיהם מינהל מקרקעי ישראל אוצר בידו עוצמה ייחודית ביחס לרשויות מינהליות אחרות, באופן שאף מקשה על מציאת מקבילות במדינות מערביות אחרות.
בעבר הורכבה מועצת המינהל גם מאנשי אקדמיה ונציגי ציבור, באופן שאפשר גמישות רבה יותר, ואכן, בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח מונו שני חברים ערבים למועצת המינהל. אלא שבשנת 2009 שונה החוק כך שמלבד שני נציגי קק"ל (יהודים, גם מתוקף הגדרת מטרות קק"ל), כל חברי המועצה הם עובדי משרדי הממשלה. הרכב המועצה שמונה בנובמבר 2009 כולל אך ורק גברים יהודים.
בעקבות פנייתה של איתך معك לממשלה בדרישה למתן ייצוג הולם לנשים במועצת מקרקעי ישראל, הודו במשרד ראש הממשלה כי אכן, היעדר ייצוג לנשים במועצת מקרקעי ישראל מנוגד לחוק שיווי זכויות האשה והצהירו כי "יפעלו בעתיד" על מנת שכל משרד ממשרדי הממשלה יציע בעתיד נציגים משני המגדרים. גם בעתירה לבג"ץ בדרישה למינוי נשים לועדת טירקל, הודיעה המדינה כי "תפעל בעתיד למען ייצוג הולם" ניסיונות העמותה לקבל פירוט על האופן שבו המדינה מתעתדת לפעול להגברת השוויון לא נענו.
עו"ד ראויה אבורביעה, האגודה לזכויות האזרח: "למנהל מקרקעי ישראל, כאחד הגופים החזקים במדינה, יש השפעה ישירה על סוגיות של כלכלה וחלוקת משאבים, ובפרט, על האפליה בין יהודים לערבים. על ממשלת ישראל לקיים את החוק ולפעול לייצוג הולם לנשים ולערבים במועצת המינהל."
עו"ד ענת טהון-אשכנזי, איתך معك: "מינוי נשים וערבים לתפקידים בכירים איננו רק עניין סמלי, אלא יש לו את הפוטנציאל להגדיל את ההשפעה של קבוצות מיעוט, ובסופו של דבר, את השוויון בחלוקת המשאבים. במקום ליישם את החוק ולקדם שוויון, הממשלה מתחמקת מחובותיה."
