השטח הנרחב של נחל ירקון הינו כ- 30,000 דונם והוא משתרע מפתח תקווה ועד להוד השרון, רק חלק מהשטח שייך לתחום המוניציפאלי של העיר פתח תקווה.
תכנית מתאר מחוזית לנחל ירקון, שאושרה ב-2008, הנחתה את הרשויות המקומיות הגובלות בנחל לערוך מסמכי מדיניות תכנונית לנחל הירקון בתחומיהן. מסמכים אלה מטרתם לפרט את מדיניות טיפוחם של השטחים הפתוחים ומימושם לרווחת הציבור, והם ינחו תכניות מקומיות שיוכנו מכוח תכנית המתאר המחוזית.
תכניות המתאר המחוזיות לנחל הירקון (תממ/ 3/ 10 – במחוז המרכז ותמ"מ/ 5/ 2 במחוז ת"א), מהוות נדבך חשוב לשמירת ציר רציף של שטחים פתוחים ממערב למזרח, כחלק ממדיניות התכנון הארצית של שמירה רצף שטחים פתוחים ארצי. תכניות אלה כיוונו ליצירת פארק מטרופולינים בלב אזור עתיר אוכלוסייה במרכז הארץ לנוכח העובדה שמשאב הקרקע באזור הולך ואוזל.
עיריית פתח תקווה הגישה למוסדות התכנון מסמך בו בקשה להקים מבנים בתחום הפארק. הוולנת"ע דנה היום במסמך המדיניות, לאחר שניתנו המלצות הוועדה המחוזית והוולקחש"פ, קיבלה את עיקריו והחליטה לערוך בו מספר שינויים במטרה להתאימו למדיניות התכנון הארצית. הוולנת"ע ציינה בחיוב את גישת העירייה ליצירת קשר בין המרכז העירוני למרחב הפתוח כפי שבאה לידי ביטוי במסמך שהוצע על ידה.
הוולנת"ע קבעה בהחלטתה כי פארק עירוני-מטרופוליני הינו מוצר ציבורי שמטרתו לשרת את הציבור ולפיכך אין מקום לקבל את העיקרון שכל מימושו של הפארק צריך להיות ממומן רק באמצעות הפשרת שטחים פתוחים בתחומו לפיתוח.
פיתוח עלול לפגוע ברצף השטחים הפתוחים וסותר את מדיניות התכנון הארצית לפיכך החליטה הוולנת"ע כי יצומצמו שטחי הפיתוח. הוולנת"ע אישרה שטחי פיתוח הצמודים לשטח הבנוי של העיר פתח-תקווה ולתחנת הרכבת שבצפונה, שם יתאפשרו שימושי פנאי ונופש כחלק מהפארק המטרופוליני. משמעות ההחלטה היא שבניגוד למצב המוכר היום לציבור, אזור "מתחם ירקונים" המשמש באופן לא חוקי לפעילות מסחר נרחבת, מיועד ברובו לפארק מטרופוליני.
עוד קבעה הוולנת"ע כי יש לקבוע במסמך שלביות, באופן שיישום הפארק המטרופוליני יהיה במקביל למימוש שטחי הפיתוח. לסוגיית החקלאות הקיימת במרחב קבעה הוולנת"ע כי היא מהווה נדבך חשוב בשמירת ערכי הנוף והמורשת ולפיכך הנחתה יש לקבוע הנחיות שיאפשרו את המשך קיומה.
