זילבר שיגרה בימים האחרונים מכתב חריף לשר הביטחון משה יעלון, בו טענה כי סגן השר, הרב אלי בן דהן השתתף בהפגנה בלתי חוקית במאחז באזור חברון. מפנייתה של התנועה למשילות ודמוקרטיה לשרה שקד עולה כי עצם המכתב והנתונים שעלו בו טעונים בדיקה.
בפניית התנועה נכתב כי הדלפת המכתב לתקשורת, "הינה המשך המגמה של המשנה ליועמ"ש, עליה התרענו כבר בעבר, הסבורה כי בידה הרשות והסמכות לפעול באופן עצמאי אל מול נבחרי ציבור, לנזוף בהם, למשטר אותם, להטיף להם או להעביר לתקשורת או לגורמים אחרים מידע שלא הוסמכה להעבירו".
במכתב שקיבלה שקד ונמסר גם לנציב שירות המדינה נאמר עוד כי "איש לא הסמיך את המשנה ליועמ"ש להיות חוקרת, מאשימה, שופטת ותליינית. אולם במכתב אחד, הצליחה עו"ד זילבר לעשות כל זאת, כמפורט להלן".
וכך נכתב: עו"ד זילבר קובעת כי נערכה "עצרת המונית במאחז "חזון דוד". עו"ד זילבר איננה מציינת את מקור המידע התומך בקביעתה זו, שככל הידוע לנו אינו מדויק. בידינו תמונות ועדויות שמהן ניתן לראות שהעצרת נערכה מחוץ לתחומי קו התיחום, על הכביש הסמוך לקרית ארבע, ואובטחה בידי כוחות צבא ומשטרה שנכחו במקום, לרבות מפקד האוגדה.
מאחר וניתן להניח שעו"ד זילבר לא יצאה לבצע פעולות חקירה בשטח, הרי שבקביעתה זו, האשימה ללא כל ביסוס עובדתי את הגופים הבאים ב"הפרת חוק בוטה": סגן שר הביטחון, חברי כנסת, מועצת קרית ארבע, מפקדי הצבא, לרבות מפקד האוגדה, שנכחו במקום, כוחות משטרת מחוז ש"י וקהל רב של נוכחים ומשתתפים".
עוד נטען כי זילבר קובעת שמדובר ב"הפרת פסק דין של בית המשפט העליון". בעוד אין ולא היה כל פסק דין כזה. זילבר אף כתבה כי העתירה המדוברת נמחקה. לכן ברור כיצד ניתן להפר פסק דין של עתירה שנמחקה.
במכתב התנועה לשרת המשפטים מובאת לשון חוק החסינות לחברי כנסת: "שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של בטחון המדינה או של סוד צבאי."
לכן טוענים בתנועה למשילות כי גם אם הייתה הוראה האוסרת את הגישה למקום, בשל חובת המדינה למנוע בניה בלתי חוקית כהתחייבותה בפני בג"ץ, הרי שהוראות אלה לא חלות על חברי הכנסת.
מנהל התנועה, יהודה עמרני כותב לשרה שקד כי תורה לגורמי החקירה המוסמכים לחקור בין היתר מה מקור המידע שהוביל את עו"ד זילבר למסקנה העובדתית הלא נכונה? כיצד נמסר לה? מדוע לא העבירה אותו לגורם המוסמך לחקור ולבדוק עבירות לכאורה על פי חוק, אלא בחרה להסיק ממנו מסקנות אופרטיביות?
כן מתבקש לחקור מי הדליף את קיומו של המכתב לתקשורת ו"כיצד הדבר עולה בקנה אחד עם חובת הסודיות המוטלת על כל עובד מדינה".
נכתב כי התנהלות שכזו מצד המשנה ליועץ "פוגעת באובייקטיביות של השירות הציבורי ובאמון הציבור בטוהר שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה ומשניו, ובמקרה זה הדברים חמורים פי כמה, שכן העובדות אינן נכונות ואף הטענות המשפטיות הנטענות אינן נכונות.
