זוהי השנה השנייה בה מתקיים הפסטיבל בתמיכת המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומשרד החקלאות באמצעות הרשות לפיתוח הנגב, והפעם בחג השני של סוכות, ב- 3-5.10. הפסטיבל נוצר מתוך מטרה לעורר יזמים מהישוב להקים עסקים ולשתף את הקהילה בכל הנעשה. כך למשל, נערי הישוב שותפים מלאים להכנסות לקראת הפסטיבל ולתפעולו באירוע עצמו. המודל של הפסטיבל הוא למפות את "השטח", להשתמש בקיים, באנשים, בחוכמה שלהם ובמורשת שלהם לפי מודל של כלכלה מקומית מקיימת.
במהלך הפסטיבל יעברו המבקרים בתחנות רבות, יפגשו את אנשי הקהילה, ישמעו סיפורים על מורשת ותרבות מרתקת, יטעמו, יריחו וגם יתרגשו.
משתלה לגידול צמחי מרפא: את המשתלה הקים אסעד אל-אסעד, שבילדותו נהג לבלות בשטחי המרעה עם זקני השבט. כילד התעניין בצמחים שגדלים במדבר וגילה שכאשר הכבשים והגמלים אוכלים צמחים מסוימים טעם החלב משתנה. סקרנותו גברה והוא החל לחקור את נושא צמחי המרפא המדבריים. היום הוא מכין תערובות תה מיוחדות שמטפלות בבעיות שונות, כגון כאבי ראש, בעיות עיכול, נדודי שינה, אקנה ועוד. מגיעים אליו אנשים מכל הארץ כדי לקנות את התערובות המיוחדות. בפסטיבל ישמעו המבקרים הרצאה מרתקת על צמחי המרפא ועל כלי העבודה הבדואים העתיקים, יסיירו במשתלה, יריחו ויטעמו את הצמחים ויתארחו באוהל הבדואי של אסעד לתה צמחים טעים.
פרויקט ואדי עתיר: ואדי עתיר ממוקדם על כביש 31 מזרח, מעט אחרי "חורה". זהו פרויקט ייחודי של תושבי האזור, בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון, ובו חווה חקלאית לאיסוף ושימור זרעים מהמדבר. באמצעות השבחת קרקע הם נלחמים בתופעת המידבור וגורמים לכך שהחיות חוזרות לאזור. החווה פועלת לפי המודל של כלכלה מקומית מקיימת ומייצרת מקומות תעסוקה לתושבי האזור, תוך שמירה על הסביבה וחינוך הציבור לנושא. הזרעים שנאספים נשתלים מחדש לצורכי ייצור זרעים נוספים ושימורם וחלקם מגודלים למאכל, למרפא ולקוסמטיקה. בפסטיבל יחוו המבקרים סדנה להכנת גבינות על ידי נשות המקום, הרצאה על המקום מפי אום עטיה, ממנהלות הפרויקט, ועל שימור הזרעים, יחוו סדנה ליצירת גינות אורגניות ביתיות וישמעו הרצאה מרתקת מפי עלי-אל-הוואשלה על הכנה מוצרי קוסמטיקה מצמחי המדבר. הילדים יוכלו ליהנות בפינת הליטוף וכמובן יוכלו לסייר עם כל המשפחה בין הגידולים האורגניים באזור.
רוקמות המדבר: זהו סיפור על נשים חזקות ומיוחדות, שבראשן אישה אחת שבגיל 15 החליטה שהיא תעשה הכל למען קידום החינוך וההשכלה בקרב הילדים והנשים במגזר הבדואי. היא עברה עם משפחתה מתל-ערד ללקיה והחלה ללמד ילדים בבתי הספר היסודיים קרוא וכתוב. ראשית ערבית ולאחר מכן גם עברית. אחר כך עברה לנשות האזור. שנים לאחר מכן הקימה יחד עם קבוצת נשים מלקיה עמותה שמפעילה את רקמת המדבר, פרויקט שמספק תעסוקה לנשים רבות בישוב. בפסטיבל יחוו המבקרים סדנאות רקמה וסדנאות להכנת צמידים, תהיה פינת יצירה לילדים וניתן יהיה ליהנות מארוחות בוקר וצהרים באוהל הרוקמות המפואר. בנוסף, ישמעו המבקרים הרצאה מרתקת מפי נשות המקום על מקומה של האישה הבדואית בתרבות הייחודית הזו ועל העצמת הנשים בלקיה וקידום השכלתן.
הבאר של לקיה הקדומה: לצד הבאר הקדומה נהגו אנשי לקיה הקדומה להתכנס לאירועים החשובים בחייהם, אך גם לשמוע סיפורי מורשת ושירה מפי זקני השבט. בפסטיבל יוקם אוהל בדואי ענק ליד הבאר הקדומה ובו ישמעו המבקרים שירה בדואית אותנטית מפי חמישה אומנים ונגנים מקומיים וכן ישמעו סיפורי מורשת עתיקים מפי זקני המקום.
חאן אבו-יוסוף: אבו-יוסוף בן למעלה מ-70 ובמהלך חייו אסף אבנים מהגבעות באזור ובנה מהן מתחם ענק של חדרי אבן קטנים, בהם יוכלו ללון משתתפי הפסטיבל במחיר סמלי ביותר. בפסטיבל, מלבד ההליכה בשבילי המתחם יוכלו לחוות המבקרים סדנה ייחודית לבישול "מנסף", מאכל בדואי מסורתי, וכמובן לאכול אותו לאחר מכן בספסלי המתחם המשקיפים לגבעות שמול הישוב.
סידרה: אורגות המקום יקימו תחנת מבקרים מרשימה באורחן של אבו-יוסוף, שם יציגו את מלאכת הנול ויתנו למבקרים לחוות את פעולת האריגה.
שוק בדואי בעיר העתיקה, לקיה: מתחם העיר העתיקה ממוקם במרכז הישוב. הוא בן למעלה מ-200 שנה ונשמר בקפידה על ידי עמאל אבו-קרן, אישה פורצת דרך במגזר הבדואי. בחדר המרכזי של המתחם ניתן יהיה ללון בזמן הפסטיבל.
כל הפעילויות בפסטיבל הן בחינם, ההכנסות מהפסטיבל מקניית מוצרים בישוב הולכות באופן ישיר לקהילה.
לפרטים נוספים: בפייסבוק: פסטיבל קסם המדבר – החוויה הבדואית בנגב.
