"מאות חוקרים ברחבי העולם מנסים למצוא דרכים למנוע מדו תחמוצת הפחמן להגיע לאטמוספירה, כדי להקטין את הפגיעה בכדור הארץ", אומר פרופסור יעקב בר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, המשתתף בפרוייקט ביחד עם פרופסור אלכס פורמן. "מדובר בעיקר ב-CO2 הנפלט מארובות של תחנות כוח ומפעלי מלט. הכוונה היא לדחוס אותו עד שהוא נהפך לנוזל בצפיפות גבוהה, ואז להחדירו לשכבות גיאולוגיות במעמקי האדמה. בין המודלים הנבדקים – מאגרי גז ונפט שכבר התרוקנו. כאן נכנס שדה חלץ לתמונה".
בעומקים בהם מדובר, למעלה מ- 1000מטרים, יש בחללים שבשכבה מים עם ריכוזים גבוהים של מלחים. החוקרים בודקים אפשרות לדחוק אותם משם ולהכניס במקומם את דו תחמוצת הפחמן. השותפים בפרוייקט "מוסטנג" בודקים את תהליך ההחדרה, הדחיקה והאגירה וכן אם כרוכה בפעילות זו סכנה לאוכלוסיה (על ידי דליפת הגז חזרה לפני הקרקע).
כנס "מוסטנג" יתקיים בחיפה בטכניון ובמלון "דן פנורמה", ב-17-19 בינואר, 2011 ויפתח על ידי נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא והמשנה לנשיא למחקר, פרופסור עודד שמואלי.
