פרופ טרכטנברג בכנס השקת האמנה למיצוי ההון האנושי באוניברסיטת תל אביב: לצערי הרב, בעשור האחרון אותם אלמנטיים דורסניים של כלכלת השוק בלתי מרוסנת הרימו ראש גם במדינת ישראל
פרופ' טרכטנברג ציין כי: "אני חסיד של כלכלת שוק." והסביר מדוע: אני מאמין בכלכלת שוק. בימים אלה זה דורש הסבר: כי הרעיון המסדר שמאחורי כלכלת השוק הולך יחד עם טבע האדם ולא כנגדו. בטבע האדם יש כוחות בסיסיים, בהם העובדה שכל אדם רוצה להיות אדון לגורלו ולא כפוף לאחרים. כמו כן, כל אדם רוצה להתקדם בחיים – לרבות בסולם הכלכלי חברתי – ובלבד שההתקדמות הזו תהיה כתגמול הוגן על מאמץ ויכולת".
"כלכלת שוק מאפשרת שינוי ואם יש דבר שהוא קבוע בהיסטוריה הוא השינוי. משטר שמאפשר ומחולל שינוי, המחר יוכל להיות טוב יותר. מנגד, משטר ששולל שינוי גורם לסבל אנושי. יחד עם זאת ומתוך אמונתי בכלכלת שוק יש לומר כי כלכלה כזו כשאינה מרוסנת, חותרת בסופו של דבר תחת יסודות כלכלת השוק עצמה. למה? כי היא מצמיחה כוח שוק מונופוליסטי, דורסני, שפוגע באדם. זה נכון במיקרו – בשווקים ספציפיים – וגם במאקרו, כמו מה שקרה במשבר האחרון ועלול לקרות במשבר הנוכחי – תוצאה של כלכלת שוק בלתי מרוסנת.
"למדינה יש תפקיד – לפקח ולהנהיג רגולציה מוסכמת וחזקה. אנחנו נתייחס לכך בוועדה שבראשה אני עומד.
"אולם המדינה היא רק חלק מהפתרון. יש תפקיד מרכזי גם לעולם העסקים – לכל אחד מאנשי העסקים יש תפקיד בריסון עצמי. האיפוק המושכל הוא הכלי הכי חשוב כדי ליהנות מהפירות של כלכלת שוק, ולמנוע את החוליים של כלכלת שוק דורסנית".
עוד אמר טרכטנברג כי "ההבדל בין המטרה (הנכונה) של מיקסום רווחים לבין רדיפת בצע: לפעמים הגבול מיטשטש אבל כל מי שיש לו עיניים בראשו יודע להבחין בהבדל".
כמו במלחמה, גם בכלכלה יש כללים: מי שנוהג כג'ינג'יס חאן, זה יהיה סופו – גם בעולם העסקים.
"יש דרך למקסם רווחים תוך שמירה על ערכים. עובדים הם לא רק שורה בדוח. לקוחות הם לא רק נתון סטטיסטי. מאחורי כל נתון מסתתר אחד מאיתנו. אני קורא לקברניטי עולם העסקים במדינת ישראל – להירתם להפיכת המשק הישראלי לכלכלת שוק שיודעת לנצח את הניגוד המדומה בין מיקסום רווחים למיקסום ערכים. כחסיד של כלכלת שוק, אני חושש להשחרת כלכלת השוק בשל הראוותנות והריכוזיות המופרזת של הכוח הכלכלי בישראל 2011."
"לאחרונה היינו עדים למאבקים בין עולם העסקים למדינה בין השאר בנוגע לניצול אוצרות טבע. במאבק ההוא נחצו קווים אדומים בקמפיין נגד פרופסור באקדמיה שרצה לתרום למען המשק הישראלי והמדינה (הכוונה לששינסקי). זה לגיטימי להתווכח, אבל לא ניתן יד למעשים כאלה."
"הישראלים החדשים – אותה סיסמא יפה שנשמעה מפי רבבות בכיכר המדינה – יבחנו בעין בוחנת את עולם העסקים, בצורה אקטיבית ולא פסיבית כפי שהיה בעבר."
"אני קורא לקהילה העסקית במדינה לנוכח תמורות כאלה לעשות חשבון נפש. על הממשלה לפעול בתקיפות כרגולטור – ואנו בוועדה נמליץ על כך – אבל גם הקהילה העסקית צריכה להירתם לזה."
"המעמד בינוני שצומח היום במדינות שונות בעולם רוצה לדעת האם הוא ייהנה מפירות הצמיחה. יש לנו הזדמנות להיות חלוצים גם בהקשר הזה. אולי נגזר עלינו, לפני מדינות אחרות, לתת את הדעת על השאלה - איך עושים כלכלת שוק עם פנים אנושיות." אמר פרופ' טכטנברג.
"אם לא תהיה התגייסות מסיבית של עם ישראל לקדם את השינוי. אנחנו רק יכולים לכתוב את פרק המבוא, זה ולא יותר. יש דור שלם שזכות גדולה נפלה עליו – להפוך את המבוא לספר שיירשם בדברי הימים. החברה הישראלית משנה כיוון ואני קורא לאנשי העסקים – אל תעמדו בצידי הדרך, אל תציבו מכשולים – ההיסטוריה לא תסלח לכם – תצטרפו, למענכם ולמעננו". בסיום דבריו, זכה טרכטנברג לתשואות סוערות מן הקהל.
