סקר שנערך בקרב ההורים קובע: ציבור ההורים מאמין כי השקעה בגיל הרך חשובה מאד לקידום שינוי חברתי בישראל אך רוב הציבור לא מאמין שהממשלה תיישם את המלצות ועדת טרכטנברג בנושא זה
כמעט 84% מציבור ההורים ראו ביישום מלא של חוק חינוך חובה לגילאי 3-4 כנושא מאוד חשוב או חשוב לקידום שינוי חברתי בישראל. שיעור גבוה דומה של הורים (81%) רואים בפיקוח, רישוי וסבסוד מסגרות לגיל הרך (0-3) כבעל חשיבות מיוחדת, לקידום שינוי חברתי.
יחד עם זאת, מרבית הציבור (77.3%) סבור כי הממשלה לא תיישם את המלצות ועדת טרכטנברג כלל או תיישמן רק באופן חלקי. נתונים אלו עולים מסקר שבוצע על ידי מכון גאוקרטוגרפיה עבור המועצה לשלום הילד לקראת פתיחת כנס באר שבע לשלום הילד המתקיים היום (יום שני, ה-13.2.2012) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
פרופ' יוסי יונה, מראשי צוות המומחים המייעצים למחאה החברתית וחבר סגל באוניברסיטה, תקף בדבריו במליאת הפתיחה של הכנס את מדיניות הממשלה: "אנו עומדים אל מול ממשלה אטומה שאינה מוכנה לתת ולו שקל אחד למאבק. לו מצבו העגום של החינוך היה פועל יוצא של התערבות מדינה זרה, זו הייתה סיבה טובה להכריז עליה מלחמה. עוני הוא לא תאונה. זה לא שהכנרת געתה על גדותיה. מה שנעשה על ידי אדם, צריך להיות מתוקן על ידי בני אדם".
לדברי פרופ' יונה, מתווה הורדת המס של הממשלה הינו להקטין את המגזר הציבורי ולהגדיל את המגזר הפרטי, כך שיוכל לממן באמצעות הגידול את השירותים החברתיים. "זה לא עובד. כך גדלים פערי הכנסות במשך השנים. המתווה השאיר יותר כסף, אבל ההוצאות רק גדלו. המדינה שאפשרה גידול בהכנסה הסירה אחריות ממימון המדיניות החברתית".
פרופ' יונה תקף אף את מערכות החינוך, המעודדת הישגים כלכליים יותר מאשר סולידריות חברתית, וטען כי בדרך זו מייצרים יחסי תחרות בין הילדים לבין חבריהם. הוא הדגיש כי החלטות הממשלה לאמץ את המלצות ועדת טרכטנברג בנושא הגיל הרך, הם לא יותר מאשר 'עבודה בעיניים'.
"מצד אחד, שולחת הממשלה את ידה לכיסי האזרחים באמצעות קיצוץ רוחבי גם בשירותים החברתיים ומצד שני- היא מתחייבת להשקיע בתחומים כמו בינוי וכוח אדם, שכלל לא ישימים בטווח הקצר".
