נשים בסכנת יתר
יותר נשים בישראל נפגעות משבץ מוחי מאשר מהתקפי לב. בהתקפי לב פחות משליש מהנפגעים הן נשים, לעומת זאת בשבץ מוח נשים מהוות כמחצית מהנפגעים (47%) וחומרת הפגיעה בהן בהיבט של אחוזי התמותה וחומרת הנכות אצל השורדות היא קשה יותר מאשר בקרב גברים.
רבע מהנפגעים מתחת לגיל 60
הסקר מגלה כי הגיל הממוצע בו נפגעים ישראלים בשבץ מוחי הוא 72 שנה אצל נשים ו- 68 בקרב גברים. כ- 25% מהחולים נפגעים מתחת לגיל 60 וכ- 8% נפגעים מתחת לגיל 50. אירוע מוחי פוגע גם בצעירים בשנות ה- 20 וה- 30 לחייהם, ולעיתים נדירות גם בילדים ותינוקות. פרופ' נתן בורנשטיין, יו"ר האיגוד הנוירולוגי ומנהל היחידה לשבץ מוח, מרכז רפואי תל אביב: "בכל העולם אנו עדים להצערת מחלת השבץ. הגיל יורד בהדרגה בדומה לתהליך שראינו במחלות הלב. הסיבות לכך קשורות ככל הנראה לאורח חיים וחוסר מודעות לגורמי סיכון כמו השמנת יתר ועישון".
האויב הגדול – לחץ דם גבוה
גורם הסיכון השכיח ביותר לאירועים מוחיים בישראל הוא לחץ דם גבוה המופיע ב- 80% מהאירועים. גורמי סיכון שכיחים נוספים לאירועים איסכמיים הם: 73% - יתר שומני הדם (כולסטרול גבוה), 42% - סוכרת, 23% - עישון פעיל, 28% - אירוע מוח קודם.
מודעות לסימני אזהרה לשבץ מוח
בניגוד להתקף לב אירוע מוח אינו כואב, אך אסור לחכות שהתסמינים יעברו מאליהם. הופעה פתאומית של חולשה או שיתוק בצד אחד בגוף היא הסימן השכיח ביותר להתרחשות אירוע מוחי, ומופיע בכ- 3/4 מהאירועים האיסכמיים ו- 2/3 מהדימומים המוחיים. סימנים אופייניים נוספים הם קושי פתאומי בדיבור או בהבנה, חוסר שיווי משקל או הפרעה בקואורדינציה והפרעת ראייה. שקיעה במצב ההכרה נפוצה יותר בדמום מוחי. עם הופעת אחד מהסימנים הללו חיוני להגיע באופן מיידי לבית החולים כדי לא להחמיץ את "חלון ההזדמנויות" לקבלת טיפול דחוף. לעיתים מדובר ב"מיני" אירוע או אירוע קצר שחלף (TIA) שהוא תמרור אזהרה חשוב ומגביר את הסיכון ללקות באירוע חוזר סמוך קשה יותר, על כן חיוני במקרים אלו לפנות בדחיפות להערכה ואבחון רפואיים.
מחסור חמור ביחידות שבץ ייעודיות
ההנחיות הקליניות קובעות באופן חד משמעי כי על החולים הלוקים בשבץ מוח חד להיות מטופלים ביחידות שבץ. למרות זאת, ולהבדיל משאר העולם המערבי, בשנת 2010 אין עדיין בישראל תשתית מוסדרת של יחידות שבץ בסיסיות ויחידות על ייעודיות. ו- 50% מנפגעי השבץ בישראל מטופלים במסגרת יחידות פנימיות כלליות. פרופ' דוד טנה, מזכיר האיגוד הנוירולוגי ומנהל מרכז לשבץ המוח במרכז הרפואי תל השומר: " הוכח כי יחידות שבץ מוח ייעודיות מגבירות את הסיכוי לשרוד ולהישאר עצמאי, הן מאפשרות מתן טיפולים מתקדמים ושימוש בטכנולוגיות חדישות וכך משפרות סיכויי החלמה. האתגר המיידי העומד בפנינו הוא כי יחידות אלו צריכות להיות זמינות בישראל כמו בשאר העולם המערבי לנשים ולגברים הלוקים באירוע מוח".
איחור בפינוי לבית חולים מונע קבלת טיפול מציל חיים
מרגע בו מתחיל התקף אירוע מוח יש פרק זמן של 4.5 שעות המהווה חלון הזדמנויות לקבלת טיפול בתרופה ממיסת קרישים אשר מצילה חיים ומונעת נכות (T-PA). ככל שהזמן חולף ללא טיפול כך גדל הסיכוי שחומרת הפגיעה תהייה בלתי הפיכה או חמורה. ע"פ ממצאי הסקר רוב נפגעי שבץ המוח מגיעים באיחור לבית החולים. ממצא אחר מצביע על כך שלמעלה מ- 40% מהנפגעים מאירוע איסכמי ו-20% מהלוקים בדימום מוחי הגיעו לבית החולים בכוחות עצמם במקום להתפנות באמבולנס. פרופ' בורנשטיין: "רוב אירועי השבץ אינם גורמים לכאב לכן אנשים נוטים להאמין שהתסמינים יחלפו מאליהם. אסור להתמהמה, חייבים להתפנות באמבלונס לבית חולים במהירות האפשרית"
עליה בטיפול תרופתי ממיס קרישים המציל חיים ומונע נכות
לחולים המגיעים לבית החולים עד 4.5 שעות מהתחלת האירוע מומלץ לקבל לאחר האבחון טיפול ממיס קריש במתן לווריד (T-PA), או לעבור בתוך -86 שעות צינתור דחוף של כלי הדם החסום. טיפולים אלו הם מצילי חיים ומונעי נכות, הם מגדילים ב- 30%-50% את הסיכוי של החולה להישאר ללא מגבלה או עם מגבלה מזערית בלבד. הטיפול ב- T-PA קיים בארה"ב מזה 15 שנים ואושר לשימוש בישראל לפני כ- 6 שנים. בשנת 2004 הטיפול היה זמין רק ב- 3 בתי חולים בישראל, בשנת 2007 התרחב השימוש ל- 9 בתי חולים ובשנת 2010 הוא זמין כבר ב- 17 מרכזים רפואיים שונים ברחבי הארץ. היקף השימוש בטיפול צמח מ- 0.5% בשנת 2004 ל- 1.6% ב- 2007 ו-5.9% ב- 2010. ע"פ הערכה, העלאת הזמינות ל- 12% תאפשר מדי שנה לעוד 700 נפגעי שבץ מוח לזכות בטיפול.
הפחתה בתמותה
התמותה באשפוז בעקבות אירוע מוח פחתה בשליש מ-9% בשנת 2004 ועד 6% בשנת 2010. פרופ' טנה: "ההפחתה בתמותה והעליה הניכרת בטיפול הדחוף לפתיחת הקריש החוסם מעידים כי שבץ המוח הינה מחלה ברת טיפול. יצירת תשתית לאומית של יחידות שבץ מוח ייעודיות והגברת השימוש בטיפולים דחופים וטכנולוגיות חדשות יאפשרו המשך הפחתת התמותה והנכות הקשה והארורה כתוצאה מאירועי מוח בישראל."
אי-ביצוע בדיקות אבחון חשובות
על פי הקווים המנחים לטיפול מומלץ לבצע בדיקות דימות לכלי הדם הצווארים והמוחיים בהקדם האפשרי בסמיכות לאירוע. הסקר חושף כי בהשוואה לשנת 2004 חלה עליה בשיעור החולים שעברו בדיקות דימות של המוח, בעיקר CT של המוח, מ- 96% ל- 99%. ראוי לציין שחלה עליה ניכרת בשיעור השימוש ב- CT אנגיוגרפיה מ- 2% ב- 2004 ל- 8% ב- 2007, ועד 17% בשנת 2010. עם זאת, עדיין כ- 50% מהחולים שלקו באירוע מוח איסכמי לא עברו בזמן האשפוז בדיקת דימות כלשהי של כלי הדם הצוואריים או המוחיים. ממצא זה חמור ביותר משום שאבחון מוקדם של היצרות קשה בעורקי הצוואר מאפשר התערבות מיידית שתמנע אירוע מוח חוזר קשה. עוד נמצא, כי בדיקת MRI המהווה מעין "אקג" של המוח בשלב החריף של האירוע כמעט ולא מתבצעת כיום בישראל.
פרופ' טנה: " קיימים עדיין חסמים המונעים מנפגעים לאחר אירוע מוח או אירוע חולף (TIA) זמינות מספקת של בדיקות אבחון דחופות כמו בירור הצרות בעורקי הצוואר והמוח. חשוב להדגיש כי אבחון ובירור מהירים לאחר אירוע קל או חולף, וטיפול מונע מיטבי בחולים הנמצאים בסיכון עשויים למנוע כ- 1000 אירועים מוחיים מדי שנה"
