35% מהפרות בישראל חולות מדי שנה בדלקת עטינים קלינית, כתוצאה מ"טיפוח" גנטי לייצור כמויות חלב אדירות וחליבה אינטנסיבית. "אנונימוס" קוראת לציבור להחרים את אירועי "חג שמחת החלב" הנערכים בימים אלה, ובמקום ללכת שולל אחר תרגילים שיווקיים, ללמוד על הנזקים שגורמת תעשיית החלב לבריאותנו, לסביבה, ולפרות והעגלים שהיא מנצלת
"חג שמחת החלב", המצוין בימים אלה, הוא "חג" שיווקי שהומצא על-ידי מועצת החלב בשנים האחרונות במטרה להגביר את צריכת החלב בישראל. חגיגת היח"צ הזאת משרתת את האינטרס הכלכלי של תעשיית החלב, אבל לא בהכרח מיטיבה עם בריאות הצרכנים, וודאי שלא עם הפרות.
חן מורד, אנונימוס: "מדובר בשטיפת מוח שיווקית באצטלה של אירועים חינוכיים ותיירותיים. תעשיית החלב אחראית להתעללות אכזרית במאה אלף פרות בשנה, לזיהום מי תהום ולנזקים בריאותיים לצרכני החלב. אני מקווה שיותר אנשים ילמדו את העובדות בנושא חלב ותזונה בעצמם, ולא יפקירו את בריאותם לתרגילים שיווקיים".
באחת התמונות באתר "חג שמחת החלב" מאכילה ילדה עגל בבקבוק, אך עגלים בתעשיית החלב מופרדים בברוטאליות מאמותיהם מיד עם לידתם, ואינם זוכים לטעום מהחלב שנועד להם. באנונימוס טוענים כי מאחורי המצג הפסטורלי של "חג שמחת החלב" עומדות פרות חולות, שלעולם אינן יוצאות למרעה (שלא כמו בתעשיית בשר הבקר). המרוץ להגדיל את תפוקת החלב שלהן גורם להן לסבול מדלקות עטינים, זיהומים, נכויות, חיתוך קרניים ללא הרדמה וכוויות בעור.
לפי נתונים שהוצגו בכנס ה-21 למדעי הבקר, 35% מהפרות בישראל סובלות מדלקת עטינים קלינית, ו-30% מהפרות סובלות מדלקות ברחם. 2-16% מהפרות בכל רפת סובלות מלמיניטיס - מחלת פרסות וטלפיים הגורמת לצליעה. עקב תנאי ההיגיינה הירודים ברפת, 93% מהפרות סובלות מזיהום חיידקי במהלך ההמלטה ואחריה.
רק לפני חמישה עשורים שאבו מגוף הפרה לא יותר מ-8 ליטר חלב ביום, ואילו כיום, באמצעות ברירה מלאכותית (עיוות גנטי המכונה "השבחה"), גדלה כמות החלב לכ-30 ליטרים ויותר. אף שתוחלת חייה הטבעית של הפרה עולה על 20 שנה, פרות במשקים מודרניים נשחטות בגיל 6-3 שנים – אולם רבות מהן קורסות תחת משקל עטיניהן, סובלות מצליעה ומשברים ומתות עוד בטרם השחיטה.
