מזה שנים משמש השירות הלאומי-אזרחי שירות עוגן לחיזוק חוסנה של החברה הישראלית. תחתיו מתכנסים מתנדבים מקרב כלל האוכלוסייה, לרבות המגזר הערבי, צעירים בסיכון ועולים חדשים. כיום, מתנדבים בשירות הלאומי למעלה מ-15,000 מתנדבים ומתנדבות אשר קיבלו פטור מהצבא מסיבות שונות.
במשך השנים התפתח השירות במתכונתו ההתנדבותית אולם בהעדר חוק המסדיר פעילות זו וקובע מהותה, היקפה וגדריה נותר מעמדו המשפטי של השירות מעוגן בקובץ אקלקטי של תקנות ודברי חקיקה שונים.
רובו המכריע של ההסדר המשפטי שבמסגרתו מבוצע השירות הלאומי כיום, אינו מעוגן בדבר חקיקה מרכזי, אלא מעוגן בתקנות ובדברי חקיקה שונים.מצב זה, בו מערך השירות הלאומי מבוסס על תקנות מכוחו של חוק הביטוח הלאומי, ומפוזר בדברי חקיקה אחדים אינו מצב משפטי רצוי.
נוכח הדברים, מקודמת בכנסת בעת האחרונה הצעת חוק שירות אזרחי, אשר תכליתה להסדיר את הפעלתו של השירות הלאומי-אזרחי בחקיקה ראשית. מדובר בהליך חקיקה חיובי, אשר יקדם את מטרות השירות הלאומי – אזרחי, ואת האינטרס הציבורי שבהפעלתו.
חשש לקיומו של ניגוד עניינים בהליך אישורן של שתי העמותות החדשות
מתוך המידע והמסמכים אשר הוצגו בפני התנועה לאיכות השלטון, עולה כי שתי העמותות החדשות שהוכרו "כגוף מוכר" קשורות קשר ישיר לדמויות המפתח הנוגעות לקידום הצעת החוק ואישורן של העמותות, ובהם - יו"ר ועדת הרווחה של הכנסת - חה"כ אלי אלאלוף וכן, ראש מנהל השירות הלאומי – מר שר שלום ג'רבי.
ריקון תכליותיה של החקיקה ואי-עמידה בקריטריונים
מן המידע אשר הועבר לתנועה לאיכות השלטון עולה חשש נוסף, לפיו ההכרה בשני הגופים האמורים, יכול ותפגע פגיעה אנושה בהליך החקיקה עד כדי ריקונו מתכליותיו האמורות, באשר יכול ותשמוט את הקרקע תחת נושא הקריטריונים להכרה בגופים מוכרים נוספים, אשר אמור להיות נידון במסגרת חוק השירות האזרחי לאומי והתקנות שיתלוו אליו – אותה חקיקה שמקודמת על ידי משרד החקלאות ועל ידי יו"ר הועדה.
