"חוק המישוש" (או בשמו המלא - חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור) עבר בקריאה שנייה ושלישית. בנוסחו המקורי עורר החוק התנגדויות רבות בשל הפגיעה בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובחופש התנועה שלו, שכן נוסח זה אפשר לכל שוטר או שוטרת לערוך חיפוש על גופו של אדם גם ללא חשד סביר לעבירת אלימות כלשהי. החוק שהתקבל רוכך ובמסגרתו תוקן אחד מסעיפיו ונקבע כי שוטר יהיה רשאי לערוך חיפוש על גופו של אדם רק כאשר יש חשד סביר שאותו אדם עומד לבצע עבירת אלימות נגד אחר ורק כדי לבדוק אם הוא נושא נשק שלא כדין.
חשד סביר יכול להתעורר אם אדם נוהג באופן בריוני ותוקפני, נוקט באלימות מילולית, מאיים או מתנהג באופן מרתיע ומפחיד. בנוסף קבע החוק הוראת שעה לפיה רשאי מפקד מחוז להכריז על מקום שקיים לגביו חשש ממשי לפעילות חבלנית עוינת כמקום שבו ניתן לחפש על גופו של אדם גם ללא חשד סביר לאלימות.
מבלי לקבוע את מעלותיו או חסרונותיו, ניתן לומר כי החשש העיקרי שעולה מהתיקון לחוק הוא לחיפוש על פי סטריאוטיפים, לאפליה על רקע גזעי, ולשיטור יתר כלפי אוכלוסיות מסוימות.
הצד השני של המטבע הוא מתן אפשרות למשטרה להגן על הציבור בצורה טובה יותר. בסופו של יום ייבחן החוק בהתאם ליישומו. השאלה היא האם המשטרה תיישם את החוק בצורה שרירותית ומפלה או כפי שניתן לצפות ממנה, בצורה דקדקנית, זהירה באופן שלא תיצור אפליה בין אדם לאדם ובאופן שלא תיפגענה זכויותיו של האדם – חירותו, כבודו ופרטיותו – שלא לצורך.
הכותב הוא דר' רוני רוזנברג, מרצה בכיר בבית הספר למשפטים במרכז האקדמי כרמל בחיפה ומומחה למשפט הפלילי.
