חן בריל אגרי, קמפיינרית באמנסטי אינטרנשיונל ישראל, אמרה כי "לפי הצעת ההחלטה, אם תאושר, מדובר בחודש וחצי נוספים שבהם שב"כ יפעל ללא פיקוח ראוי ויפר את זכויותיהם הבסיסיות ביותר של אזרחי המדינה, ללא כל הצדקה. ההצעה להחלטה - הארכת תוקף הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וקידום הליך חקיקה - תיקון החלטת ממשלה היא מוגזמת, בלתי מידתית, לא שקופה ולא מבוססת על כלל הנתונים הרלוונטיים".
אמנסטי אינטרנשיונל סבורה מתחילת משבר הקורונה בעולם, שבהינתן מגבלות נוקשות ביותר, ותחת פיקוח קפדני ונרחב ככל שניתן, ניתן להשתמש באמצעים טכנולוגיים על מנת להיאבק בתפוצת מגיפת קורונה, כל עוד אינם מפרים את זכויות האדם. החלטה זו של ממשלת ישראל לא נעשתה לאחר שהוצגו נתונים על חלופות אחרות, פוגעניות פחות, לשם קידום התכלית של שמירה על בריאות הציבור. לפיכך היא מהווה פגיעה חמורה בזכות לפרטיות ואינה עומדת ביתר הקריטריונים שעשויים להצדיק שימוש באמצעים טכנולוגיים אלה.
סייגים ראשוניים מהצעת ההחלטה שאושרה בממשלה
כפי שמתואר בנייר העמדה, עקרונית, גם אם ניתן לשקול שימוש באמצעים דיגיטליים במצבי קיצון, אין להטיל על סוכנויות מודיעין או ביטחון לאומי את הסמכות או האחריות למעקבים דיגיטליים גם במצבי חירום קיצוניים כגון מגיפת קורונה בשל הסכנה הנשקפת מאופן פעילותן החסוי, תחת פיקוח חסר שיניים ובלתי ראוי, ובשל החשש מפני זליגת הסמכות הזו לתחומים אחרים ללא מגבלות.ההצעה להאריך בשישה שבועות את הסמכת השירות הביטחוני עד לתאריך 16.6.20 או עד שיועבר חוק היא מוגזמת ובלתי מידתית. יש לקבוע מסגרת זמן קצרה יותר שתגביל כל סמכות קיצונית שכזו, בלי קשר לגורם שעליו תוטל האחריות או שיקבל את הסמכות לבצע מעקב שכזה. היכן הנתונים העדכניים בדבר "יעילות" הכלי של שב"כ? האם ניתנו נתונים כאלו ליועמ"ש ולתת הוועדה לחוץ ולביטחון העוסקת בהסמכת השירות? האם יימסרו נתונים כאלה לציבור, ו/או לממשלה? ישנו חשש כי בדומה לדיונים בעניין האיכונים המשטרתיים גם כאן משרד הבריאות מבהיר כמה הכלי נחוץ, מבלי שהנתונים יצדיקו זאת - כפי שנתגלה מדברי נציגי המשטרה בדיונים בעניין האיכון המשטרתי.
לדברי אמנסטי, הצגת שחרור המשק ופתיחת הסגר כתלויים במעקבי שב"כ היא מוטעית ומוטה, מכיוון שהיא מתבססת אך ורק על השימוש בכלי הקיצוני הזה. עד כה לא נראה שנערכה והוצגה בחינה רצינית ומשמעותית של חלופות אחרות שנבחנו בעולם, הן מבחינת הכלים הדיגיטליים למעקב והן מבחינת השימוש בהם כתנאי להפעלה מחדש של המשק. יש לבחון חלופות שאינן צוברות מידע בלתי מוגבל על אזרחים, כגון אפליקציות ששומרות את נתוני התנועה בטלפון הסלולרי של המשתמש עצמו, או טכנולוגיות אחרות - אם בכלל.במסגרת הדיונים הרבים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת נשאלו נציגי הממשלה שוב ושוב מה הן החלופות והאם הן נבדקו כיאות והוועדה הגיעה שוב ושוב למסקנה שלא. לא נבחנו חלופות באופן ענייני ולכן אין לאשר את המשך השימוש בשב"כ, כי גם לא יאושרו חלופות.
הטענה שמדובר בכלי היעיל ביותר לא נבחנה ביחס לחלופות, ולפיכך איננה מבוססת: האמת היא שישנם מספר רב של גורמים התורמים יחד להפחתה בתחלואה וכך יכולים לאפשר הקלה בסגר ובפתיחה של המשק הישראלי. רבים מבין כלים אלו נמצאים באחריות משרד הבריאות ונוסו על ידי מדינות רבות בעולם. לדוגמה, הגדלה משמעותית של מספר הבדיקות הנערכות ביום, יעילותן וקצב קבלת תוצאותיהן.לא רק שהטענה שמדובר בכלי היעיל ביותר אינה נכונה וכנראה שלא נבחנה, גם לו היה נמצא ככלי היעיל ביותר מדובר בכלי בלתי חוקי, שגם מפר זכויות אדם ללא הצדקה וגם מייצר תקדים מסוכן מאוד של שימוש הממשלה בשב"כ לצרכיה. לשם השוואה: נטען כי גם עינויים הם יעילים ביותר, אך אין לאשר אותם, בין אם הטענה באשר ליעילותם נכונה או לא.
בסעיף א' להצעת המחליטים: למה להגיש תזכיר הצעת חוק רק ב-18.5? הממשלה משתמשת בכלי המעקב של שב"כ לפחות חודש וחצי למאבק בקורונה, ולפי פרסומים שונים למטרות אחרות עוד מאז 2002. אין כל סיבה לשבועיים נוספים כדי לנסח חוק שיעגן את מה שנעשה גם ככה? יש חשש כי יעשו נסיונות להלבין את מה שנעשה כעת באמצעות ניסוחים מתוחכמים שיעברו את אישור ועדות הכנסת ואישור הגורמים המשפטיים. כמו כן, עצם ההתמהמהות מעלה חשש מפני ניסיון להסתיר את המידע המלא מהציבור ומפני מסמוס ההתנגדויות באמצעות משיכת זמן. בדברי ההסבר להצעה נטען כי החלטת ממשלה 4950 התקבלה על בסיס חוות דעת אפידמיולוגית של משרד הבריאות (שצורפה להחלטת ממשלה 4897) ולפיכך נראה שהיא התקבלה משיקולים מקצועיים. לא כך הדבר.
לא מוסבר הקשר בין החובה והצורך של משרד הבריאות לשמור על בריאות הציבור - לבין ריגול נרחב אחר אזרחים; ריגול שיש לו השלכות הרבה מעבר לתחום הבריאות. על משרד הבריאות להתמקד בשיפור הכלים האחרים שבידיו למאבק במגיפה מבלי לפנות שוב ושוב לשימוש באמצעים לא מידתיים, פולשניים וקיצוניים המהווים סכנה לציבור, מבלי שהצליחו עד היום להוכיח כלל את יעילותם ונחיצותם. בנוסף, ההחלטה המדוברת התקבלה במרץ, על בסיס חוות דעת אפידמיולוגית שהוגשה בתחילת מרץ. ההצעה מבקשת לחדש ולהאריך החלטת ממשלה ללא חוות דעת אפידמיולוגית חדשה? בקצב התקדמות המגיפה המהיר, מה הרלוונטיות של חוות הדעת מתחילת מרץ היום?
נייר העמדה: מעקבי שב"כ צריכים להיפסק לאלתר בעיקר בגלל מעטה הסודיות
בנייר העמדה ששלחה אמנסטי ישראל לממשלה לפני פרסום הצעת המחליטים מצויין כי בשל אופן העבודה הסודי של שב"כ, אין שקיפות, אין דיווח, אין אחריותיות ואין יכולת לציבור לדעת מה שב"כ אוסף עליו, מהו המידע שהוא מוציא ומה השימוש בו, ולכן אין לאפשר את המעקב הזה כלל.
בתחילת השימוש במעקבים אלו אמנסטי ישראל פנתה ליועמ"ש בבקשה להסברים ופירוט והתשובה בעניין רק מחזקת את ההבנה שמעטה הסודיות של שב"כ יימשך גם בעת ניהול משבר בריאותי-אזרחי לחלוטין: "משעסקינן מלכתחילה באמצעים המופעלים על ידי שירות הביטחון הכללי, ברי כי לא ניתן לחשוף שיטות פעולה ואמצעים המצויים בידיו פן ייפגע המאמץ הביטחוני במסגרתו פועלים שירותי הביטחון ברגיל".
זאת ועוד, הנוסח הסופי שאושר על ידי ועדת הכנסת שפיקחה על המעקבים הדיגיטליים אמנם הגדיר מגבלות על השב"כ אך הללו עמומות וצפויות להיות חסרות שיניים בפועל.
חן בריל אגרי, קמפיינרית באמנסטי אינטרנשיונל ישראל הדגישה כי "כאשר משתפים פעולה עם גוף סודי וחשאי כגון שב"כ - הנסתר רב על הגלוי. אבל, איננו נמצאים במצב בו יש צורך בחיסיון ובסודיות, אלא בבריאות הציבור ובשמירה על פרטיותו. מגבלות הסיווג הביטחוני אינן רלוונטיות לעניין זה ולכן, בין היתר, יש להפסיק מיידית את פעילות השב"כ".
בנייר העמדה הדגישה אמנסטי ישראל כי ועדת חוץ והביטחון שמבצעת כיום פיקוח פרלמנטרי על החלטות הממשלה בעניין מעקבים דיגיטליים תחת משבר הקורונה, הינה חשובה ביותר ועושה עבודה רצינית מאוד, כולל הקשבה לארגוני חברה אזרחית. אולם, כל שימוש בטכנולוגיות מעקב דיגיטליות, כולל ביג דאטה ובינה מלאכותית, חייב להתייחס לסיכון שכלים אלו יקדמו אפליה והפרות זכויות אחרות של מיעוטים לאומיים/אתניים, א.נשים בעוני וקבוצות אוכלוסייה מוחלשות אחרות שצרכיהן ומציאות חייהן עשויים להיות מודרים או מוצגים באופן מעוות בקנה מידה גדול שכזה. אסור שמגיפת קורונה תשמש לשם הגדלת הפער הקיים גם כך בקרב חלקים שונים באוכלוסייה בישראל - בין מי שנהנה מזכויות ומי שפחות. כיום, אין לכך התייחסות.
אמנסטי אינטרנשיונל בכל העולם מבהירה כי מגפת הקורונה הינה משבר בריאותי ציבורי גלובלי הדורש תגובה רחבת טווח ומתואמת של ממשלות בעולם כולו. אולם מאמצי מדינות למגר את הוירוס, אסור שישמשו כסות לעידן חדש בו מעקבים דיגיטליים פולשניים הם עניין לגיטימי. בזמן שממשלות ברחבי העולם מרחיבות באופן מהיר מאוד את השימוש במעקבים דיגיטליים בניסיון להיאבק במגפת הקורונה, אמנסטי אינטרנשיונל וארגונים בינלאומיים מובילים נוספים, גיבשו תנאים נוקשים שחייבים להתקיים כדי להגן על זכויות אדם ולמנוע "ריגול יתר". מעל ל- 100 ארגוני חברה אזרחית הצטרפו לאמנסטי וחתמו על ההצהרה האומרת כי אין חולק על מצב החירום, אולם גם במצב חירום, לא כל הכלים כשרים. ניתן להעזר במעקבים דיגיטליים אך ורק כאשר אלו באופן מובהק נחוצים להגנה על הציבור מפני מגפת הקורונה, ואין שום אפשרות אחרת.
לפיכך, אמנסטי אינטרנשיונל ישראל קוראת לממשלת ישראל ולוועדת החוץ והביטחון בכנסת לבטל את מעקבי שב"כ לאלתר.
