הקורס "מחשוב לביש" מתקיים מזה שמונה שנים במחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר, בהנחיית מיכל בריל וידידיה ון אסן.
במסגרת הקורס הסטודנטים נחשפים לאפשרויות העיצוביות וההבעתיות הגלומות בשילוב רכיבים אלקטרוניים, תכנות מעבדים זעירים, בדים מוליכי זרם, חיישני אור, קול, תאוצה ועוד, בתכשיטים ובאובייקטים לבישים. כך נפתחת קשת אפשרויות רחבה וחדשנית של ויזואליה ,פונקציונליות ורעיונות שהיו בגדר הדמיון עד לא מזמן.
הסטודנטים מתנסים באפשרויות השפה האינטראקטיבית והטכנולוגיה הדיגיטלית לכדי יצירת עבודות גוף ותכשיטים ניידים או נייחים. ההצעות והאפשרויות משתנות משנה לשנה, תוך ניצול הזמינות הגדלה של הטכנולוגיה, הרכיבים והאפליקציות. הסטודנטים עושים שימוש בטכניקות מסורתיות לעיצוב תכשיטים כמו גם בטכניקות חדשות יחסית של חיתוך לייזר והדפסת תלת ממד. בכך הם למעשה מנסחים ומבצעים הצעות ואפשרויות עדכניות למאה העשרים ואחת, למלאכת מחשבת ומסורת עתיקות המשולבות בטכנולוגיה חדשנית.
בין העבודות:
- תכשיט המצלם לאורך היום את המתרחש בסביבות העונדת, ובסוף היום מקרין שילוב אבסטרקטי של כל תצלומי היום. פרויקט זה הינו תגובה לתרבות ה"סלפי", שכן העונד לעולם אינו מופיע בתמונת התיעוד, ואין לו שליטה על מועדי הצילום. בכך, לכל יום נוצרת תמונה ייחודית המשקפת את אירועי אותו היום.
- תיק גב אשר מוודא שלא יועמס עליו משקל עודף: ככל שהתיק מתמלא ומשקלו גדל, כך פתח הכניסה של התיק הולך ומצטמצם.
- תכשיט לכתף אשר מרחיק זרים העומדים קרוב מדיי בזמן נסיעה ברכבת. פעולת התכשיט מתבססת על יצר הסקרנות: יש לעמוד במרחק סביר מעונדת התכשיט כדי לשמוע שיחה אישית שמשמיע התכשיט. אם מתקרבים מדיי אל העונדת – הטקסט מתערבל והופך לא ברור.
- משקפיים אשר הודפסו במדפסת תלת-ממד ובהם גופי תאורה קטנים (לדים) אשר מאירים בתאורה חזקה כאשר חשוך כדי לאפשר קריאה.
- אובייקט גוף המתריע כאשר הגב כפוף, ומענג ברטט כאשר היציבה זקופה.
- תכשיט לצוואר, אשר מעודד שיחה בין זרים על ידי השמעת שירים מזמינים.
- אובייקט צוואר המיועד להופעה: הטיית הגוף לצדדים משפיעה על אופן הדלקת הלדים המוטמעים בו.
- צמיד הקורא את החלל, מאתר חפצים מכשילים ומזהיר באמצעות צליל על הסכנה.
- תכשיט המשלב עבודת כפיים וטכנולוגיה דיגיטלית, אריגה וסיבים אופטיים, רכיבי אלקטרוניקה וחוטי חשמל.
מחשוב לביש
מנחים: ידידיה ון אסן, מיכל בריל
ייעוץ וביצוע טכני: יוני עמית
