מדרש תנחומא: משה רבינו נושא באחריות מניסטריאלית למעשה העגל. תחקיר הצבא, מטיל אחריות על מפקד עוקץ, המפקד של החיילים שנכנסו בטעות למחנה הפליטים קלנדיה ונתקלו בהמון המבקש לעשות בהם לינץ'. הצבא החליט לרשום הערה פיקודית למפקד יחידת עוקץ. אין זה צודק, כך סובר הרב אפרים זלמנוביץ הרב הראשי מזכרת בתיה.

כלים

הרב אפרים זלמנוביץ, הרב הראשי מזכרת בתיה

רש"י קובע: משה רבינו אינו נושא באחריות מניסטריאלית על מעשה עגל הזהב. משה רבינו שהה על הר סיני וקיבל תורה מפי ה', אינו נוטל חלק ביצירת עגל הזהב ואף אינו יודע על כך דבר וחצי דבר ולכן אינו נושא כלל באחריות לחטא הנורא בו חטא ישראל. "ויפן וירד משה מן ההר ושני לוחות העדות בידו... ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות, ויחר אף משה וישלך מידו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר" (שמות ל"ב).

רש"י (שם ל' ט"ז) מביא משל, לצאן החביבה על בעליה. נפל בה מגיפת דבר וחלק מהצאן מת, לכשפסקה המגיפה, אמר האדון לרועה: בבקשה ממך מנה את צאני ודע כמה נותרו מהם, להודיע שהיא חביבה עליו.

משה רבינו לא אשם שבני ישראל חטאו ועשו עגל, כשם שהרועה במשל שמביא רש"י, אינו אשם שנפל בצאן מגיפת דבר. הן זו גזירת שמים. לכן, ה' מצווה אותו למנות כמה נותרו מבני ישראל אחרי שכל החוטאים מתו בחטאם.

לעומת זאת, בעל מדרש תנחומא קובע: משה רבנו נושא באחריות מניסטריאלית על מעשה העגל, יען היה על משה רבנו להטמיע את האמונה טוב יותר בקרב יוצאי מצרים, באופן שלבבות בני ישראל יוכשרו לקבל את עשרת הדברות גם ללא המחשה באמצעים חומריים, כמו עגל הזהב.

אמרה התורה אחר מעשה העגל "ויפול מן העם ביום ההוא כשלושת אלפים איש" (כי תשא ל"ב כ"ח) מביא התנחומא לכך אמר הקב"ה למשה: לך מנה את ישראל כמה חסרו. רבי מנחם בשם רבי ביבי אמר: משל למלך שהיה לו צאן ובאו זאבים וטרפו מהם. אמר המלך לרועה, לך מנה את הצאן כמה חסרו.

אם הצאן נפגע ממכת דבר, זו מכה משמים, הרועה אינו נושא באשמה כלשהי. לעומת זאת, אם הצאן נפל טרף לזאבים, הרועה נושא באשמה. מחובתו להגן על הצאן מפני הזאבים. במקרה כזה, הרועה גרם נזק לבעל העדר. לכן, המלך מבקש מהרועה לאמוד הנזק ולמנות כמה חסרו.

כך משה רבינו במעשה העגל, נושא באחריות מניסטריאלית. משום שמחובתו, היה להכשיר את הלבבות, להעלותם ממ"ט שערי טומאה אל הרמה הרוחנית הנדרשת מהם לקבלת התורה בהר סיני. לחנכם לאמונה תמימה, בה אין מקום לספיקות. אמונה בה' ובמשה עבדו. תורתו אמת ואין בילתה. לו חינכם היטב לא היו אפילו מעלים בדעתם שניתן להחליף את משה בעגל זהב.

ויאמרו אל אהרון הכהן "קום עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו" (כי תשא). אכן משה נענש ואין מוזכר שמו בפרשת תצווה. זו הערה פיקודית חמורה ביותר, על שלא הכשירם דיים לקבלת התורה.

הכותב הוא הרב אפרים זלמנוביץ, הרב הראשי מזכרת בתיה