בנייר עמדה של התנועה לאיכות השלטון נכתב כי "תזכיר החוק מעניק תשורות לחברי הבורסה, וקובע את אחיזתם המונופוליסטית, על ידי הענקת שליטה על הבורסה ועל מסלקת הבורסה לניירות ערך בתל-אביב, זאת כששוב הציבור יוצא וידו על התחתונה."
התנועה סבורה כי התזכיר לוקה בהיעדר התייחסות להסדרה הנדרשת לשם הבטחת יעילות המהלך. במיוחד, לוקה בחסר התזכיר בכך שהוא יוצר מונופול אנכי שבסופו הבורסה, כחברה פרטית למטרות רווח, תשלוט גם במסלקת הבורסה, באופן שינטרל כל תחרות בשוק הסליקה בישראל. זאת, לצד ניגוד העניינים המובנה שייווצר מעצם החזקת הבורסה היחידה בארץ במסלקה היחידה בארץ, כששתיהן חברות למטרות רווח. בכל מצב בו המסלקה ומערכת המסחר יישארו בבעלות זהה, יונצח מצב של חוסר תחרות, אשר סותר בצורה מוחלטת וחריפה את מטרות שינוי מבנה הבעלות- עידוד תחרותיות בשוק ההון.
לדברי התנועה לאיכות השלטון החוק המוצע ינציח לשנים קדימה רווחי עתק לבנקים, וייצור יש מאין מבנה מונופוליסטי שיהיה קשה מאוד לפרקו בעתיד. כמו כן, בבסיס התזכיר המוצע עומדת תפיסת עולם אשר לא תקדם תחרות ותפגע במשק הישראלי ועל כן הערותינו לא יוקדשו לפרטי הסעיפים, אלא יתמקדו בביקורת אודות התפיסה בבסיס התזכיר.
התזכיר המוצע משפיע על הקשרים רחבים: ראשית, מתמקדת התנועה בהפרדת הבעלות בבורסה מהבעלות במסלקה. ניתוק בין השניים הוא הכרחי, וכי הותרת התזכיר בנוסחו כיום יהיה בכייה לדורות. שנית, המשמעות של תזכיר החוק היא שניתנת "מתנה" של חצי מיליארד שקלים שעל פי הערכות אף עלולה להגיע לשני מיליארד, לחברי הבורסה.
זאת, מבלי שמצוין בתזכיר החוק מהו המקור החוקי לתת "מתנה" זו ללא שום תמורה. הבחינה המשפטית צריכה לכלול גם בדיקה האם הבורסה היא חברה לתועלת הציבור. התזכיר מתעלם מסוגיה זו וכלל לא נדרש אליה. ככל שהבדיקה נערכה, היה צורך להתייחס למשמעות הקניינית של הנכסים בדברי ההסבר לתזכיר.
