מצות מזוזה היא אחד הסממנים הבולטים שמגדירים בית כשומר מסורת, ולא בכדי. לאורך הדורות כשהסתובבו יהודים אבודים בארצות נידחות אליהם התגלגלו מסיבות כאלו ואחרות מבלי להכיר איש, הם הסתובבו בעיר או העיירה הזרות להם, וחיפשו על הפתחים- מזוזה, כך ידעו שבבית זה יוכלו להתקבל בזרועות פתוחות, גם כיום בשנות האלפיים הבתים שומרי התורה מוקפים במזוזות, כאשר לרוב הם נתונים בתוך בתי מזוזה מעוצבים ונאים.

קרדיט תמונה FREEPIK
קרדיט תמונה FREEPIK

 

במשכן התכלת שמו להם מטרה להיות המקום הראשון לכל מוצר שבקדושה שזקוק בית יהודי. כחלק מהחזון הזה אפשר למצוא מזוזות במגוון מרהיב בכל הסניפים של משכן התכלת, בגדלים שונים ובסגנונות עיצוב מגוונים.

עוד מעט פרטים על מצוות מזוזה

מצות מזוזה כתובה בתורה ונאמרת אף בקריאת שמע, בפסוקים האחרונים של שתי הפרשיות הראשונות. הפסוק מצווה לשים את מילות קריאת שמע על פתחי הבתים: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך", משמעות הפסוק היא לשים בשערי הבתים, על מזוזותיהם, שזו מילה המגדירה בלשון התורה את מה שאנו מכנים משקופים, את המילים הללו. המזוזה המוכרת לנו היא בעצם קלף קטן, כמו זה של ספר תורה, העשוי מעור צבי מעובד, עליו כותבים את שתי הפרשיות הראשונות של קריאת שמע עליהם נאמר "וכתבתם על מזוזות ביתך", אמנם הקראים רגילים לתלות בפתח הבית כתב ובו עשרת הדברות, כשהם מתבססים על פסוק זה, ואינם קובעים בו מזוזה עם קריאת שמע, אולם בפשטות מובן שכוונת הפסוק מתייחסת לפרשייה בסופה הוא קבוע.

רק קריאת שמע?

על פי ההלכה היהודית כותבים על הקלף של המזוזה אך ורק את שתי הפרשיות הללו של קריאת שמע, בהם מובאת מצות אהבת השם, והבטחתו להגן ולהיטיב עם כל מי ששומר את מצוותיו לאורך כל הדורות. ידוע שבמהלך השנים היו שכתבו על המזוזה סגולות שמירה כאלו ואחרות מלבד קריאת שמע, אולם פוסקי ההלכה אסרו זאת מכל וכל, והרמב"ם פסק שהמוסיף על קלף המזוזה מעבר לפרשיות הראשונות של קריאת שמע אין לו חלק לעולם הבא. זאת כדי להותיר בלב היהודי הקובע את המזוזה אמונה שרק קיום מצוות האלוקים יגנו עליו כפי שכתוב במזוזה, ולא סגולות כאלו ואחרות. על פי זה ידוע שבשעת צרה יהודים שומרי מצוות ומסורת בודקים את המזוזה, אולי נמחקו בה אותיות מיושן או מרטיבות אם נכנסה.

מהצד השני של הקלף

איסור ההלכה על תוספת או שינוי במילים הכתובות על המזוזה מתייחס רק לצידה הקדמי של פיסת הקלף, עליה כאמור כותבים אך ורק את מילות הפרשיות. מהצד האחורי, זה הנראה כאשר מגלגלים את הקלף כפי המקובל, מותר לכתוב ויש שנוהגים שיהיה רשום עליו שם ש-ד-י, שהוא אחד משמות הקב"ה. מנהג נוסף הוא לכתוב אותיות שמרמזות על שמות נוספים של הקב"ה בצופן אותיות עוקבות כדי שלא לפגוע בקדושת השמות, "כוזו במוכסז כוזו".

בית המזוזה

התקבל בתפוצות ישראל להניח את המזוזה בתוך מה שמוגדר כבית מזוזה, אין זו הלכה וסיבת הדבר היא בדרך כלל להגן על הקלף מפני חדירת מים או לחות אחרת שפוגמת בדיו בו כתובים המילים, מה שעלול לפסול את המזוזה מבחינה הלכתית, האותיות בהם כתובים מוצרי סת"ם כמו ספרי תורה, תפילין ומזוזות, צריכות להיות מדויקות על פי המנהגים המקובלים בעדות, וכל פסיק שנמחק עשוי לפסול את הקלף. סיבה נוספת להנחת המזוזות בתוך בתי מזוזה הוא נוי מצוה, כאשר הבתים לרוב מעוצבים ומסוגננים בהדר כיאה לסממן יהודי. סוגי בתי המזוזה משתנים, יש פשוטים ויש מחוטבים, גדולים וקטנים, בקווי עיצוב מאד מגוונים. בהתאם למנהג לרשום את שם ש-ד-י על גב הקלף, יש הנוהגים שיראו את שם ש-ד-י שנמצא במזוזה ולכן קונים בית מזוזה שקוף, ויש שמסתפקים בבית מזוזה עליו כתוב מבחוץ השם ש-ד-י או האות ש בלבד.

מזוזות בכל העולם

בתי מזוזה היו ונותרו המאפיין המייחד בית שבו נשמרת מסורת ישראל, לכל העולם מתקיימים משלוחי מזוזות ובתי מזוזות, אפילו לאזורים המרוחקים ביותר, כדי לספק ליהודים את התחושה המוגנת והבטוחה שמעניקה מזוזה בפתח הבית ליהודי. בחב"ד למשל מספקים מזוזות לכל בתי חב"ד המפוזרים במזרח הרחוק ובשאר אזורים נידחים ברחבי הגלובוס, כך ניתן לזהות ממרחק את הבית החם שמחכה למטיילים היהודיים. משכן התכלת מספקים לכל יהודי בתי מזוזות יוקרתיים מרהיבי עין ומאפשרים שירות משלוחים לכל מקום, באתר, במוקד הטלפוני או בסניפים.