סריקות המוח של לפני ואחרי אצל בני הנוער, אשר צרכו באופן שיגרתי, לפחות פעמיים בשבוע, חמישה או יותר משקאות אלכוהוליים, הראו ירידה בחומר הלבן שברקמת המוח, (במוח ישנם שני סוגים של תאי עצב: 60% קרויים חומר לבן, ואחראים על העברת האותות החשמליים מהמוח ובחזרה אליו, ו-40% קרויים חומר אפור ומכילים את גרעיני התאים המעבדים את המידע ושולחים אותו הלאה), כך סוזן טפרט, ל"הפינגטון פוסט", אחת ממחברות המחקר ומדענית לחקר המוח מאוניברסיטת קליפורניה, "לעומת זאת, השימוש במריחואנה, עד 9 פעמים בשבוע, במהלך 18 החודשים, לא הראה פגיעה בתאים של רקמת המוח אצל הנערים שעישנו".
המחקר נעשה בסן דיאגו, על ידי מדענים מאוניברסיטת קליפורניה והוא התפרסם במגזין הדן באלכוהוליזם: "Clinical & Experimental Research."
"הפגיעה מתרחשת משום שהחומר הלבן שברקמת המוח מתחיל להתפתח בגיל ההתבגרות בהתהליך שנמשך עד גיל 20", כך הסבירה ל"הופינגטון פוסט", ג'ואנה יעקובס, דוקטורנטית מאוניברסיטת קליפורניה, שבסן דיאגו.
היות והמקור לקבלת החלטות נמצא בחלק מאותה רקמת מוח, שעדיין לא סיימה את תהליך ההתפתחות, צריכת חומרים עלולה להשפיע לרעה על המשתמשים.
יעקובס: "זה הופך למעגל שחוזר על עצמו. כאשר בני הנוער פוגעים בתאי רקמת המוח של עצמם הם גורמים בכך לירידה ביכולת הקוגניטיבית ובשליטה העצמית, הם עלולים לחשוף את עצמם לסכנות, הרבה יותר בקלות, כמו למשל, על ידי צריכה מוגזמת של סמים או אלכוהול".
המחקרים שמוכיחים את ההשפעה המזיקה של האלכוהול על מתבגרים ועל מבוגרים, הולכים ומתרבים,לא כך המחקרים על השפעות המריחואנה, אמרה טרפט. "אחת הסיבות לכך היא, שהמריחואנה באמת יכולה להועיל. ישנם זנים מגוונים המכילים רמות שונות של THC ורכיבי מריחואנה נוספים. לדוגמא, מספר מחקרים הוכיחו כי לאחד ממרכיבי המריחואנה, הקרוי קנבידיול, יש דווקא השפעות מאוד חיוביות על מערכות ההגנה העצביות", היא אמרה.
המדענים עדיין לא יודעים להסביר, מדוע לאלכוהול הייתה השפעה על המוח ולמריחואנה לא. הם אומרים כי הממצאים אינם יכולים להחשב סופיים מבלי לערוך מחקרים נוספים. הם גם אמרו שהם לא בדקו, האם הירידה בחומר הלבן של תאי רקמת המוח, בהשפעת האלכוהול, הייתה בלתי הפיכה.
דאנקן קלארק, רופא החוקר את השימוש בסמים בקרב בני נוער, שלא היה מעורב במחקר, אמר כי המחקר הוא בעל ערך, היות ובמחקר דומה שנערך בעבר, בוצעה בדיקה חד פעמית, בעוד במחקר זה, הבדיקות נערכו לפני ואחרי פרק זמן של השימוש בסמים.
קלארק, פרופסור לפסיכיאטריה במרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג, אמר כי התפתחות החומר הלבן שברקמת המוח, עשוי להיות הבסיס המסייע בשליטה עצמית גדולה יותר, החוקרים מקווים שהם יוכלו להשתמש בסריקות מוח כמו שנעשו במחקר זה, כדי לנבא מהן הסכנות הצפויות, לבני הנוער, כתוצאה משימוש בסמים.
המעקב של החוקרים אחר המשתתפים במחקר, במהלך 18 חודשים, איפשר לחוקרים לערוך השוואה בין שתי הקבוצות. אף על פי כן יעקובס הודתה, כי ביטולם של גורמים אחרים כמו: גנטיקה, סביבת מחייה ואפילו שימוש מופחת בחומרים אחרים - קשה מאוד.
כל אחד מהמשתתפים קיבל בהתחלה ובסוף הניסוי, הדמיה של המוח שלו, שכללה הערכה מפורטת של החומרים בהם השתמש וניתוח מפורט של הרעלנים, כמוכן נערכו ראיונות עם המשתתפים במחקר, כל שישה חודשים, בנוגע לשימוש בחומרים.
טרפט הובילה מחקר אחר שפורסם ב-2009, המחקר עקב אחר בני נוער בגילאים 12-14 לפני ואחרי שהם התחילו לשתות אלכוהול. הצוות של טרפט מצא כי, בני נוער שהחלו לשתות אלכוהול, גילו ביצועים פחות טובים במבחני חשיבה וזיכרון. החוקרים דיווחו כי אלכוהול גורם אצל הנערים להפרעות קשב וריכוז, ואצל הנערות הוא פוגע בהבנה וביכולת לפרש מידע חזותי.
בעוד מחקר עדכני זה, בוחן את השפעת המריחואנה על רקמת המוח, מחקר שנערך באוניברסיטת דיוק בתחילת השנה, בדק את ההשפעת הסמים על האינטליגנציה ויכולת הביצוע. מחקר זה מצא כי קיים סיכון, אצל בני נוער המעשנים מריחואנה באופן שיגרתי לפני גיל 18, לירידה ארוכת טווח, במנת המשכל שלהם.
השימוש של הנוער במריחואנה, ממשיך להיות גבוה, ואילו התפיסה שהסמים מזיקים, נמצאת אצלם, במגמת ירידה,על פי מחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן. כמעט 23 אחוזים ממסיימי התיכון שהשתתפו בסקר, במסגרת המחקר, הודו כי עישנו מריחואנה.
"אין ספק, כי יש צורך לערוך עוד מחקרים על ההשפעות ארוכות הטווח של המריחואנה על המוח", אמרה טרפט. "במיוחד משום שהשימוש בה, הולך ומתעצם."
גם מחקר זה הונגש ומופץ לידיעת הציבור על ידי חברת ונקו, עסק חברתי לקידום לגליזציה של קנאביס. לחצו כאן לקרוא עוד על ונקו