ה-PTSD מאופיין בזכרונות טורדניים מזירת האירוע, פלאשבקים, עצבנות מוגברת, תוקפנות, התקפי חרדה, אימפולסיביות, רגישות מוגזמת לרעש, דריכות וקשיי שינה.
ארבעת המאפיינים העיקריים של הפרעת הדחק הפוסט טראומטי:
הסתננות/חדירה. מחשבות לא רצויות על האירועים הטראומטיים מסתננות אל המחשבות והחלומות; סיוטים, פלאשבקים, וזכרונות, מעוררים תגובה של חרדה ומצוקה פיזית ונפשית.
הימנעות. המנעות מלדבר, להזכיר, להגיע למקומות או להיות בקשר עם אנשים שמזכירים את האירוע.
שינויים שליליים בקוגניציה ובמצבי הרוח. החולה עלול לשקוע בהאשמה עצמית על התרחשות האירוע הטראומתי או בחיפוש אשמים והטלת האשמה על אחרים. רגשות שליליים כמו פחד, אשמה, חרדה ובושה עלולים להשתלט ולגרום לתחושה של ניכור ולחוסר יכולת לחוות רגשות חיוביים.
גירוי ותגובה. רגזנות, פזיזות, הרס עצמי, קשיי שינה, קשיי ריכוז, תגובה מוגזמת לבהלה , ו-HYPERVIGILANCE - תגובות פתע מוגזמות.
נזקים אפשריים בעקבות התגובה לטראומה
התמכרות לאלכוהול, התמכרות לתרופות מרשם או סמים קשים, נטייה לפגיעה עצמית, הרס עצמי ואבדנות, פגיעה מוחית, כאבים כרוניים.
כיצד תרופות המרשם אמורות לסייע בוויסות הסימפטומים של ה-PTSD?
התרופות הפסיכיאטריות החדשות, המכונות (SSRI וSNRI) משמשות (מרביתן ללא התוויה) גם כתרופות מרשם לטיפול בסימפטומים של הפרעת דחק פוסט טראומטי. תרופות אלה פועלות על נוירוטרנסמיטרים הקשורים למעגלי הפחד והחרדה במוח בין היתר, הסרוטונין, הנוראפינפרין, והדופמין, אלו הם מוליכים עצביים ששייכים לקבוצת המוליכים העצביים המונואמיניים וגם על ה-GABA.
סרוטונין - לסרוטונין תפקיד ראשי בתחושות וברגשות הקשורים ל"מצב רוח", כגון התרוממות רוח, דיכאון, תוקפנות, התנהגות אימפולסיבית וכדומה וכן בוויסות טמפרטורת הגוף.
דופמין - במוח האנושי ישנם כמעט מיליון תאי עצב המכילים דופמין. לדופמין יש תפקיד מרכזי בתפקודים קוגניטיביים, בפעילות של זיכרון העבודה ובתפקודים ניהוליים.
נוראפינפרין (נוראדרנלין) - מופרש בעיקר בעת מצבי דחק או מאמץ, כגון בעת חילוף החומרים שבין שומן לגליקוגן ולהפך, מגביר את פעילות הלב בזמן מאמץ גופני כדי לאפשר הזנה מוגברת של השרירים ועוד.
GABA חומצה גאמא -אמינובוטירית, זוהי חומצה אמינית לא-חלבונית הקיימת בכל ממלכות החי כולל צמחים. GABA היא המוליך העצבי המעכב השכיח ביותר במערכת העצבים המרכזית. תרופות רבות נגד חרדה מעכבות את פירוק ה-GABA וכך מגבירות את פעילותו.
אופן הפעולה של סמי המרשם על הנוירוטרנסמיטרים
קוקאין, אופיאטים ואמפטמינים מגבירים את פעולתם של הסרוטונין, הנוראפינפרין והדופאמין על ידי כך שהם גורמים להאטה בספיגה החוזרת שלהם. כתוצאה מכך תאי העצב הבתר-סינפטיים מופעלים למשך זמן ארוך יותר, תוך שהם גורמים להשפעות פסיכולוגיות.
מתוך התרופות הפסיכיאטריות החדשות, המכונות (SSRI וSNRI), שנמצאות בשימוש לטיפול בנפגעי PTSD, רק לשתיים מהן יש התוויה ל-PTSD ולשתיהן רשימה ארוכה של תופעות לוואי קשות: סרטרלין (זולופט) ופרוקסטין (פקסיל). (ראה טבלה מפורטת בסוף).
לאף אחד מנוגדי הדיכאון שנמצאים בשימוש לטיפול בנפגעי PTSD אין התוויה: ראה טבלה מפורטת בסוף.
לאף אחד ממייצבי מצב הרוח שנמצאים בשימוש לטיפול בנפגעי PTSD אין התוויה: ראה טבלה מפורטת בסוף.
הצביעות של משרד הבריאות והרופאים
משרד הבריאות, קבע כי אדם אשר סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטי יהיה רשאי לבקש קנאביס רפואי, אך ורק לאחר ש...
"מוצו לפחות 2 התערבויות תרופתיות מקובלות לפרקי זמן מינימליים של חודשיים כל התערבות..."
"הצהרת הפסיכיאטר המומחה הממליץ, המאשרת כי הוא הסביר לחולה את סיכוני הטיפול."
כאשר מדובר בתרופות מרשם הרופאים אינם מסבירים לחולים את סיכוני הטיפול. רוב החולים אינם מדווחים באופן יסודי, בנוגע לסיכונים שהם נוטלים על עצמם כאשר הם מתחילים ליטול תרופות פסיכיאטריות, אופיאטים, משככי כאבים וכדומה, הרופאים אינם מפרטים והחולים אינם יודעים מה הן תופעות הלוואי של התרופות האלה, לאילו מצבים בריאותיים לא רצויים הן עלולות לגרום ומה ההשלכות לטווח הארוך.
יש עוד דברים שהאזרחים בכלל והחולים בפרט אינם מדווחים, כמו למשל:
שהקנאביס יכול להועיל ולשפר את מצבם ואת איכות חייהם של נפגעי פוסט טראומה,
שהקנאביס אינו מזיק כמו תרופות המרשם,
שרוב המטופלים בקנאביס, אינם סובלים מתופעות לוואי בעקבות הטיפול,
שהקנאביס מסוגל להתמודד עם סימפטומים, מחלות והפרעות, שהתרופות לא נותנות להן פתרון,
שבניגוד לקנאביס - תרופות פסיכיאטריות עלולות להוביל להתאבדות או למוות כתוצאה מתסמונת סרוטונין,
שבניגוד לקנאביס - משככי כאבים אופיאטים עלולים לגרום להתמכרות ולמוות כתוצאה ממנת יתר לא מכוונת.
ה-PTSD היא הפרעה שמקורה בחוויה רגשית ונפשית קשה, שנצרבת בתודעה, זוהי לא מחלה או בעיה פיזיולוגית הנובעת מתהליכים פיזילוגיים שגורמים לחוסר איזון, אותו ניתן לווסת באמצעות כימיקלים. ה-PTSD היא הפרעה הרבה יותר מורכבת, כבר הוכח שהתערבות פרמקולוגית לא עוזרת ובמקרים רבים היא אפילו מזיקה.
למורת רוחם של תעשייני התרופות ושל כל מי שיוצא נשכר מההון שהם מגלגלים, (בעלי המניות, רופאים, בתי מרקחת, הון שלטון... ), הקנאביס בצורתו הטבעית, הוא הפתרון היעיל ביותר לטיפול בנפגעי PTSD.
לרוע מזלם של נפגעי הפוסט טראומה ושל כלל החולים שהקנאביס יכול לשפר את מצבם הרפואי בישראל, משרד הבריאות, הממונה על האינטרסים הבריאותיים של האזרחים וכך גם וועדת השרים לענייני חקיקה, עשו יד אחת עם חברות התרופות ועם בעלי ההון והם נמנעים מלבצע את הרגולציה המתבקשת בחוק, שהיא להוציא את הקנאביס מפקודת הסמים הקשים, להכיר בסגולותיו הרפואיות, לבטל הליכים ביורוקרטים ולאפשר לחולים לקבל את הטיפול הרפואי שהם צריכים, מבלי להכריח אותם ליטול תרופות מסכנות חיים ולסבול ללא צורך מתופעות לוואי קשות, בטרם מאשרים להם את הקנאביס.
ערב יום הכיפורים שנת תשע"ה (2014), בסמוך להתאבדותם של שלושה חיילים שהשתתפו בצוק איתן, חברי הכנסת שהצביעו נגד ההכרה בקנאביס כחומר בעל ערך רפואי ושרת הבריאות יעל גרמן מוזמנים לעשות חשבון נפש.
אזהרת קופסה שחורה, היא אינדיקציה לכך שקיים סיכון גבוה לסיבוכים חמורים או מסכני חיים.
על פי הנחיות ה-FDA, תרופות שצריכתן עלול להוביל לסיבוכים חמורים או מסכני חיים, חייבות להטביע על גבי האריזה, אזהרה המתריעה מפני סיכון מוגבר לנזקים בריאותיים, מחשבות אובדניות או התאבדות.