נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, קיבל הערב, יום ראשון, כ"א אייר, 29 במאי, תואר ד"ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית, בטקס שנערך בקמפוס הר הצופים בירושלים.
"אני נרגש ומתכבד לעמוד כאן היום באמפיתאטרון של האוניברסיטה העברית בהר הצופים שבירושלים, עירי מכורתי, ולהימנות על חבורה מעולה זו של מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד." פתח הנשיא את דבריו והמשיך: "שנים רבות הייתה האוניברסיטה העברית בית של ממש עבורי. בילדותי, היה אבי זכרונו לברכה, הפרופסור יוסף יואל ריבלין, חבר סגל המכון ללימודי המזרח באוניברסיטה הצעירה. כאשר בגרתי והשתחררתי משירותי הצבאי, רכשתי באוניברסיטה העברית את התואר שלי במשפטים." הנשיא הוסיף: "האוניברסיטה הייתה עבורי 'אלמה מאטר', מוסד אֶם וגם מתוקף עבודתו של אבא, מוסד אב. שנים עברו מאז וכיום האוניברסיטה העברית היא מגדלור של מצוינות ישראלית שאורו מקרין לכל קצוות תבל."
"יעודה הישיר של האוניברסיטה הוא הרחבת הידע האנושי אודות היקום, העולם והאדם". אמר הנשיא והדגיש מהו בסיס כוחה של האוניברסיטה: "בהכשרת תלמידים, במחקר ובכתיבה מניחה האוניברסיטה בסבלנות ובשיטתיות לבנה אחר לבנה, נדבכים נוספים בבניין הידע האנושי. ואולם, הגם שהרחבת הידע היא משימה חשובה, הכרחית אפילו, הרי שאין בה די. ידע יכול להישאר בידיהם של מעטים שלא יחלקו אותו עם הציבור כולו. ידע גם יכול, חלילה, ליפול לידיים הלא נכונות ולשרת מטרות זרות, נלוזות, דיכאוניות והרסניות. כוחה של האוניברסיטה מגיע מנקודה יסודית ועמוקה יותר, שעומדת בלב השאיפה לידע. ונקודה זו, מורי ורבותי, היא החיפוש אחר האמת והחתירה אליה. המחויבות לאמת היא נשמת אפה של האוניברסיטה. החתירה לאמת ערבה לכך שהחינוך האוניברסיטאי הוא חינוך לחשיבה ביקורתית, לחשיבה שקוראת תיגר על מוסכמות."
הנשיא המשיך: "בחתירתה הבלתי מתפשרת לחקר האמת והעמקת הידע, מהווה האוניברסיטה מרכיב חיוני, אסטרטגי, בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. ללא אותה מחויבות עיקשת לאמת, ספק אם היינו מגיעים להישגים אליהם הגענו. בצדק תובעת האקדמיה לעצמה חירות אקדמית על מנת שתוכל להגשים את מטרתה, אבל המחויבות לאמת גם תובעת אחריות. אוהביה הגדולים של האמת חייבים לעמוד כחומה בצורה, לא לשאת פנים לאף אדם או רשות."
על חשיבות האקדמיה כמקום חינוכי המפגיש בין ארבעת השבטים בישראל אמר הנשיא: "חקר האמת אינו דבר מובן מאליו. הוא דורש חינוך, הקרבה, עוצמה פנימית ויושרה. לא קל לגדל אנשים בעלי חוט שדרה המסוגלים למאמץ הזה ונכונים להשקיע בו את עולמם. וכך, האקדמיה יש לה גם תפקיד חינוכי, חינוך לחקר האמת, לא רק מחקרי. בחברה הישראלית המקוטבת, שבה מערכות חינוך נפרדות, האקדמיה היא המקום החינוכי בו נפגשים לראשונה ארבעת השבטים הישראליים כולם, חילוניים, חרדים, דתיים, ערבים. זו הסיבה שלאקדמיה נועד תפקיד חיוני בעיצוב עתידה של החברה הישראלית."
"אני מוקיר טובה מיוחדת לאוניברסיטה העברית, שמקפידה לראות בתמורות בהרכב החברה הישראלית, ובפרט בצמיחתם של הציבור החרדי והחברה הערבית בישראל, הזדמנות להעשרת המצוינות האקדמית- ולא איום על המצוינות. אני מודה לאוניברסיטה העברית ולראשיה, על שנטלו על עצמם להוביל את תהליכי בנייתה של ישראליות משותפת ושווה, שלה אנו צמאים כל כך היום, וזאת מתוך האקדמיה, ועם הפנים לחברה כולה. לפנינו עוד עבודה רבה ומשותפת בקידום נושא זה, שבו אתגרי החברה הישראלית מתלכדים עם אהבת האמת.
הנשיא סיים את דבריו בהתייחסו לאירועי דיומא בדמוקרטיה הישראלית ואמר: "האמת חיונית לחוסננו כחברה וכאומה, אולם לא פחות חיוני הוא האמון. על אף המהמורות הפוליטיות, החתירה להרחבת הממשלה היא נכונה ומוצדקת. גם אם היא זוכה להתנגדויות, הרי שבבחירות האחרונות הציבור הישראלי אמר את דברו. אני מקווה ומאמין שכל ממשלה תפעל בזהירות, באחריות ובשיקול דעת, לטובתם של כלל אזרחי ישראל. חזון לאומי ערכי, תודעת שליחות ציבורית, חתירה למימוש האינטרס הציבורי, ומעל לכל- אמת פנימית וציבורית, הם תנאי שבלעדיו עלול הציבור לאבד את אמונו לא רק בנבחריו, אלא גם בדמוקרטיה עצמה. אמון הציבור הוא האמת שלנו, שליחי הציבור באשר הם, ולהם עלינו להיות מסורים."
עוד נשאו דברים בטקס יו"ר חבר הנאמנים מיכאל פדרמן ונשיא האונ' העברית מנחם בן ששון.
בין מקבלי האות:
1. מר מיקי גבריאלוב - אות הוקרה על הישגיו הרבים כמוזיקאי, זמר, מלחין וכותב שירים אהוב בישראל, לכבוד שיריו, שזוכים לאהדה ממושכת ברחבי תבל.
2. Prof. Francesco Iachello (פרופ' פרנסיסקו יאקלו)- אות הוקרה על תרומתו הגדולה והחשובה בתחומי הפיסיקה הגרעינית והמולקולרית.
3. Prof. Winslow R. Briggs (פרופ' ויינסלאו ר. בריגס)- אות הוקרה על מסירותו ליצירת שיתופי פעולה מחקרי בין מדענים אמריקאים וישראלים ועל השפעתו במחקר הצמח בישראל.
4. . Prof. Dr. Lorraine Daston (פרופ' ד"ר לריין דסטון)- אות הוקרה על תפקידו כחלוץ יוצא דופן בתחום ההיסטוריה המדעית והאינטלקטואלית, תרומה רבה למסעות המחקר ההיסטורי של מושגי הרציונליות, אובייקטיביות השיטה המדעית וליצירת דגמים חדשים למחקר שאומצו בתוך התחומים השונים של מדעי הרוח.
5. Mr. Patrick Drahi (מר פטריק דרהי)- אות הוקרה על מעורבותו הפילנתרופית, ההישגים החדשניים בזירה העסקית והשפעתו הגלובלית על תעשיית התקשורת טלקום ומדיה.
6. Mr. Joseph Lebovic (מר ג'וזף ליבוביק)- בשבח והכרה עמוקה על כוחו האישי, האלטרואיזם והנחישות שהשפיע באופן יוצא דופן הן בקנדה והן בישראל, על תעדוף החינוך היהודי ודחיפתו להקמת תשתית חינוכית המבטיחה את עתידו של העם היהודי.
7. Prof. Michael Sherraden(פרופ' מיכאל שרידן)- אות הוקרה על השפעתו ברחבי העולם, ומומחיותו בתחום מדיניות הרווחה החברתית- כלכלית.
8. Stuart Silbert OAM (מר סטוארט סילברט)- אות הוקרה על הצטיינותו בקרב הקהילה היהודית של אוסטרליה המערבית, ובמיוחד מסירותו לרווחתם של המגזרים הפגיעים ביותר בקהילה.
9. The Honorable Laura Wolfson Townsley(הגב' לורה וולפסון טוונסלי)- אות הוקרה על הישגיה לשיפור איכות החיים בבריטניה ובמדינת ישראל.
10. Mortimer Zuckerman (מר מרטימר צוקרמן)- אות הוקרה על הפילנתרופיה הנדיבה שלו כלפי הקהילה היהודית , כמו גם בתחומי מחקר רפואי ורכישת השכלה גבוהה.
11. פרס בובליק - פרופ' חנוך גוטפרוינד.
12. פרס רוטברג- ד"ר יצחק קדמן.
