לאור מימדי התופעה, מפגש של מדריכים עם בני נוער על הרצף האובדני הפך זה מכבר לחוויה שרבים ממדריכי התנועה חווים בעשייתם היום יומית. במחנות העולים החליטו לשים סוף לשתיקה והמבוכה המתלווה לתופעה, להתחיל לדבר עליה ולהכשיר את המדריכים והרכזים להיות שומרי סף, לתת להם כלים למניעת אובדנות.
אילן גזית, מזכ"ל המחנות העולים: "מעל 100 צעירים מתחת לגיל 24 מתאבדים מידי שנה בישראל. בפעולה נכונה ניתן למנוע את מותם של רבים מהם. לפני חמש שנים התחלנו להכשיר את המדריכים והרכזים במחנות העולים, בסיוע של עמותת בשביל החיים, וכיום אנו כבר רואים שינוי משמעותי ביכולת של המדריכים לאתר מצוקות הקשורות לאובדנות ולהכווין לגורם טיפולי. בשנה הקרובה, בתמיכת משרדי הבריאות והחינוך ובהובלת מועצת תנועות הנוער בכוונתנו להכשיר גם את כלל מתנדבי שנת השירות בתנועה".
נמרוד אהלי, רכז ההדרכה של המחנות העולים: "פגשתי בשטח מקרים רבים בהם הסביבה מעדיפה לשתוק, יש פחד לגעת בעניין ותחושה שאם נוגעים בו עלולים להידבק או להגביר את התופעה. ההיפך הוא הנכון. מרגע שאובדנות הפסיקה להיות טאבו במחנות העולים, כשהתחלנו לשאול חניכים ישירות אם יש להם מחשבות אובדניות, כשהתחלנו לשוחח בצורה גלויה עם הורים ואנשי קשר בקהילה, ראינו שיפור משמעותי ביכולת להתמודד עם התופעה. החניכים מעריכים אותנו על כך שאנחנו לא מטאטאים את הקשיים שלהם ופותחים את כל הקלפים. צריך לזכור שפעמים רבות המדריך בתנועת הנוער הוא היחיד המסוגל לשמוע ולראות את הקשיים של חניכיו".
