תופעה זו, המתרחשת לעת ערב, נראית כתמרוני תעופה קבוצתיים של זרזירים. הזרזיר, ציפור קטנה הנמצאת בסכנת פגיעה מתמדת מפני ציפורים טורפות, מוצאת את ביטחונה לעת לילה בקבוצה המונה כמה אלפי פריטים המגנים זה על זה, בחיפושם אחר מקום בטוח לישון בו.
באחד מימות השבוע שעבר, ד"ר חוה גולן מהמחלקה לווירולוגיה וגנטיקה התפתחותית באוניברסיטת בן-גוריון, היתה עדה לתופעה הזו כאשר חלפה סמוך לשעת שקיעת השמש והבחינה בלהק הזרזירים שבחרו בעצים של בנין הפקולטה למדעי הבריאות כמקום לינת לילה שלהם. ד"ר גולן לא התעצלה, שלפה את המצלמה שלה והנציחה את התופעה בסרטון וידיאו.
צלם האוניברסיטה, דני מכליס, שעבר אף הוא באותה שעה באותו מקום, הבחין בתופעה הייחודית והזדרז גם הוא לצלם במצלמתו את הזרזירים במעופם.
התופעה שנראית בסרטון ובתמונה היא מעוף מתואם בעל סדר מתמטי בין כל המשתתפים בו, כאשר כל ציפור שואפת לעוף כמה שיותר קרוב אל שכנתה על מנת לשמור על עצמה. הקרבה בין הפרטים מאפשרת להם לחקות בכל רגע נתון כל שינוי במהירות (שיכולה להגיע ל-74 קמ"ש) או בכיוון הציפור הטסה לצדה. כתוצאה מכך, כל שינוי קטן שנעשה בתנועה אצל אחת הציפורים מועצם בהתאם אצל אלו המקיפות אותה, מה שיוצר פיתולים מרהיבים ומתואמים של כלל הלהקה שנמשכים מספר דקות ויוצרים מראה משובב אשר קשה להתעלם ממנו.
