הבורסה לניירות ערך הייתה מאז ומתמיד יעד השקעה ללא ודאות, אך בשנים האחרונות היא נעשתה לבלתי צפויה לחלוטין. אם, בעבר, שערי המניות בבורסה שיקפו ציפיות וחששות רציונליים שהתבססו על מצב המדינה והשוק, הרי שהיום אין שום קשר בין ביצועי הבורסה בתל-אביב והמצב הכלכלי בישראל, וקשה למצוא את הקשר שלהם גם לביצועי הכלכלה העולמית. האם מישהו יודע להסביר מדוע מדד ת"א 100 עלה בחמש השנים האחרונות בכ-35%, ובשנה האחרונה דווקא ירד בכ-5%? גם האנליסטים ו"חזאי השוק" המקצועיים כבר מתקשים להסביר לנו את מהלכי הבורסה.
בנוסף לחוסר הוודאות, סובלת הבורסה המקומית גם מהתנוונות – היקף ההשקעות בה הולך וקטן משנה לשנה. אבל משקיע ישראלי שחסך או ירש סדר גודל של חצי מיליון שקלים ומעלה מעבר לחסכונותיו השוטפים לא ירכוש בהונו מניות בוול-סטריט, בוודאי לא בימים אלה של חוסר ודאות עולמי.
מרבית המשקיעים פנו בשנים האחרונות לענף הנדל"ן – משקיעים פרטיים קטנים קנו בהמוניהם דירה שנייה, שלישית ואף רביעית להשכרה ולירושה. אבל גם השוק הזה הולך וממצה את עצמו. מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ב-6.8%, וזאת לאחר למעלה מהכפלת ערך בתוך עשור. שוק השכרת הדירות הגיע לרוויה ומחירי השכירות הפסיקו לעלות, כשמחוץ למרכזי הערים הגדולות הם אף החלו לרדת. דו"ח של מכון מחקר שפורסם השבוע העריך שמחירי הדירות עומדים בפני מפולת. גם אם ההערכות הללו מוטעות והמחירים ימשיכו לעלות, הרי שמיסוי דירה שלישית והלאה הופך את התשואה עליה בטווח הקצר והבינוני לנמוכה מאוד, אם בכלל.
יותר ויותר משקיעים ישראלים בוחרים בפתרון קלאסי של המשקיע הישראלי החכם - איתור כר המרעה הנכון במקום ללכת אחר העדר. במקום להשקיע בשוק לא ידוע ובנכסים שנתונים לגחמות, להשקיע ישירות בחברות בינוניות, בוגרות, יציבות אך לא בורסאיות ולאו דוקא מתחום ההיטק. חברות צומחות שהתשואה שלהן אינה תלויה בגחמות השוק והפוליטיקה , לא בהחלטה רגעית של ברוקר, אלא באופן התנהלותן העסקי וצמיחתן בשטח.
חלק מההשקעות הללו מתבצעות ברשת האינטרנט, בזירות מסחר אלקטרוניות שבהן משקיעים מלווים כספים ישירות ליזמים שזקוקים להלוואות. לאחרונה הוגברה מדיניות האכיפה נגד זירות כאלה, הפועלות למעשה בניגוד לחוקי ניירות הערך של ישראל, האוסרים לפרסם ברבים הזדמנויות השקעה ותשואה בחברות הכוללות פרטים ספציפיים ללא ביצוע תשקיף מסודר. אחדות מהזירות הללו הן פשוט מיזמי נוכלות מתוחכמים, שנועדו "לגלח" את המשקיעים מכספם ולהיעלם להם. אחרות הן עסקים תקינים שמנוהלים ביושר, אך גם בהם יש מימד רחב של חוסר ודאות וחוסר שקיפות.
הלווים העסקיים הפונים לזירות המסחר הללו נמצאים במצוקה תזרימית; לפעמים מצליחים להחזיר את הכספים שלוו, ולפעמים לא. זירות המסחר האלקטרוני הן השקעה טרנדית למשקיעים צעירים, מתוחכמים וחובבי סיכון, אשר בד"כ משקיעים כמה מאות דולרים בהשקעה בודדת. המשקיע הסולידי – המחפש השקעה משתלמת ובטוחה לכמה מאות אלפי שקלים או קצת יותר מזה – לא ימהר להיכנס לשם.
הפתרון, עבור יותר ויותר משקיעים פרטיים, הוא השקעה בקרנות הון פרטיות (Private Equity), המושקעות ישירות בחברות יצרניות פרטיות. קרנות האקוויטי מאפשרות למשקיע לבחור במדויק את יעדי ההשקעה של כספו. לבחון את ביצועי החברה, אופי ניהולה ופוטנציאל הצמיחה שלה בשוק בו היא פועלת. רוב הקרנות משקיעות בחברות גדולות שמחזור המכירות שלהם הוא בן מאות מיליוני ₪. אחת הקרנות, קרן איתן, שקמה לפני כשלוש שנים – ממקדת את השקעתה דווקא בחברות בינוניות בגודלן, אשר התבססו בתחומים מתמחים המאפשרים להן צמיחה איכותית וגבוהה. כדוגמא לכך, קרן איתן רכשה לאחרונה את השליטה בחברת רבדיון, העוסקת בתחום ייחודי של חומרים מרוכבים ופלסטיק משוריין. תכנית הצמיחה אותה מתווה קרן איתן כוללת הרחבה ניכרת בתחומי הפעילות והתייעלות תפעולית שתאפשר לחברה יציבות ורווחיות גבוהה.
אלחנן נעם, מייסד ומנהל-שותף בקרן איתן להשקעה בעסקים צומחים בינוניים בגודלם, אומר: "השקעה בחברות בינוניות היא פעילות שמחייבת התמחות. אלה הם עסקים עם אופי מסויים שצריך לדעת כיצד להתמודד עמו. השקעה בעסקים בינוניים מחייבת התמודדות עם רגולציה שונה ומעורבות שונה של המשקיע בעסק - גם ביחס לעסקים גדולים, וגם ביחס לעסקים קטנים".
לדברי נעם: "בחברות גדולות הדו"חות הכספיים הם חזות הכול וכדאיות ההשקעה נקבעת לפיהם. אם הדו"חות בסדר – החברה היא השקעה טובה וכדאי להיכנס אליה, ולהיפך. בחברות הבינוניות זה עובד אחרת. השחקנים הם שחקנים מקומיים, אין מערכות מידע משוכללות ואין רואי חשבון מפירמות גדולות. כך שכאשר קרן נכנסת להשקעה בחברות בינוניות היא לא צריכה להתייחס אל עצמה כאל מלווה פאסיבי אלא כאל שותף שצריך להאיץ את הצמיחה גם באמצעות מעורבות מניסיונו במנגנוני התכנון, השליטה והבקרה של העסק, בניהולו השוטף ובעבודה המקצועית שלו. הקרן, וחלק מהמשקיעים בה, מעורבים בפועל גם בעיצוב מדיניות החברות בהן משקיעה הקרן, לרבות בגיוס אנשי מקצוע ומנהלים ובשיפור במבנה הארגוני ובדפוסי הפעולה והעבודה, יצירת שיתופי פעולה ועוד. מי שיודע לעשות זאת בצורה טובה – יכול לראות בחברות הבינוניות יעד השקעה עם פוטנציאל שעולה משמעותית על החברות הגדולות, בהן אין למשקיע דרך אמיתית להשפיע על התנהלותן".
לבחינת השקעות בחברות בינוניות צומחות באמצעות קרן איתן הקליקו כאן
"השקעה בעסקים בינוניים מהווה פיזור סיכונים", מוסיף נעם, "אם יש לי, לדוגמא, 10 מיליון שקלים, ואני משקיע מיליון שקל בעשר חברות בינוניות שבכל אחת מהן יהיה לי אחוז, זה פיזור השקעות טוב יותר מאשר אם אני משקיע את כל הכסף ברכישת אחוז אחד מחברה גדולה".
שי לביא, מנהל-שותף בקרן איתן, מוסיף: "בעידן של אפס ריבית אפשרויות ההשקעה של משקיע פרטי, נניח אדם שיש לו חצי מיליון שקלים להשקיע, הן די מוגבלות. עד לאחרונה אופציית ההשקעה המקובלת ביותר הייתה נדל"ן, אבל השוק הזה מתחיל למצות את עצמו, ובשוק ההון מאוד קשה לנבות מה יקרה או לשלוט בכסף שלך. לאור זאת, הגיוני לחשוב על השקעה במקום שבו נמצאת רוב הפעילות הכלכלית האמיתית – העסקים הבינוניים. ההשקעה בהם אינה ספקולטיבית כמו בנדל"ן ובשוק ההון אלא תלויה בידע – אם אתה מכיר את העסק הבינוני שאתה משקיע בו, אתה אמור לדעת אם ההשקעה בו כדאית".
"רוב העסקים הבינוניים נמצאים במקום שבו, עם ההכוונה הנכונה וההתנהלות הנכונה, הם עשויים לעשות את הקפיצה הגדולה שלהם ולהפוך לעסקים גדולים – קפיצה שעסקים גדולים כבר לא יעשו ושרוב העסקים הקטנים לא יעשו כי רובם לא ישרדו ולא יגיעו לשלב הקפיצה, אלא ייסגרו בדרך. העסקים הבינוניים, לעומת זאת, החלו כעסקים קטנים וצמחו בהדרגה, מיצו את הצמיחה הראשונית שלהם ועברו את השלב הקריטי של הסיכון, צברו רווחים ולקוחות ונמצאים בצומת דרכים."
"רובם נמצאים בשליטה משפחתית, שוק ההון לא רלוונטי לגביהם, אין להם הון ומשאבי ניהול, ויש להם בעיה לגייס כספים. זה הזמן שבו יש להם פוטנציאל עצום להיכנס לשווקים חדשים ולגדול – אבל הם זקוקים להשקעה ולמשאבים ניהוליים וגם לקשרים. כאן מגיע התפקיד שלנו בקרן איתן – אנחנו משקיעים בחברה לא רק כסף אלא גם, ובעיקר, משאבים ניהוליים, שהם המשאב החיוני ביותר עבורן לביצוע קפיצת הדרך.
אנחנו יודעים איך להתנהל מול החברות הבינוניות כי אנחנו מכירים גם את החברות הבינוניות וגם את הקטנות, צברנו ניסיון רב ופעלנו גם בחברות עם מכירות של מיליארד שקלים וגם בחברות עם מחזור של 50 מיליון". אומר לביא.
קרן איתן החלה בשבועות האחרונים בבצוע סבב השקעות נוסף כשבין החברות הצפויות להירכש נמצאות חברות מובילות בתחומן בישראל בתחומי המזון והטכנולוגיה
לבחינת השקעות בחברות בינוניות צומחות באמצעות קרן איתן הקליקו כאן
