כניסה לתוקף מיולי 2020 זה מעבר לאופק התקציב ומעבר לאופק התכנית הרב-שנתית של צה"ל, והאפקט יהיה רק ב-2023. הצבא היום לא יודע להגיד אפילו כמה מחזורי גיוס הדבר ידרוש, אך אין צורך לתת לו חמש שנים מראש כדי להתכונן לכך. קיצור השירות הקודם היה גדול יותר ונעשה תוך פחות זמן ועם עבודת מטה מסודרת מאחוריו".
בין ההסתייגויות שהוצגו היו גם הסתייגויות של ח"כ שלח ושל סיעת המחנה הציוני, אשר ביקשו לקבוע נקודת זמן עתידית יותר, בה הוועדה תבחן את קיצור השירות המוצע כעת, לאחר שב-2018 ישתחרר המחזור הראשון אשר הושפע מקיצור השירות ל-32 חודש, והצבא יוכל לעמוד על המשמעויות. הצעת המחנה הציוני הסתפקה בהצגה לוועדה של המשמעויות ע"י הצבא והצעתו של ח"כ שלח אמרה כי הקיצור ל-30 חודשים יאושר מחדש בקבינט ובוועדה. הסתייגויות אלו, כמו שאר ההסתייגויות שהועלו, נדחו ברוב קולות.
עופר מרגלית מאגף התקציבים במשרד האוצר: "הצבא חתם על הקיצור הזה ללא חשש לפגיעה בביטחון המדינה, לאור העלייה בכמות המתגייסים העתידית שהוצגה פה, וזאת ללא קשר לתועלת הכלכלית למשק מהמהלך, שאנו פירטנו. ברגע ששמים כוכבית, ויש אפשרות שבעתיד המהלך יבוטל בהחלטה זו או אחרת, המערכות לא יתכנסו. החקיקה עכשיו תיתן ודאות למהלך, אך גם מספיק זמן לצבא להיערך כראוי".
יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר: "סמכות הוועדה לזמן את נציגי הצבא והאוצר לבחון את התקדמות ההיערכות לקראת קיצור השירות, ואת ההשלכות הצפויות, נתונה לה בכל עת ואין צורך לעגן זאת בחקיקה. הוועדה תמשיך לעקוב ולפקח".
כאמור, בסיום נערכה ההצבעה על הסעיפים, אשר אושרו ברוב קולות.
