נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, אירח היום, ראשון, ג' טבת, 1 בינואר, את שגרירי ישראל המוצבים באירופה ונשא בפניהם דברים. בטרם התחיל המפגש עודכן הנשיא במצב הנפגעים הישראלים על ידי שגריר ישראל בטורקיה, שנכח אף הוא במפגש, ובמאמצים לסייע להם ולבני המשפחות. "זוהי תקופה מורכבת וסוערת עבור מדינת ישראל, אך לא רק עבורה" פתח הנשיא את דבריו והתייחס לפיגוע שאירע אמש בטורקיה: "הלילה עברה טורקיה התקפה נוספת שמקורה בטרור. נשלח מכאן תנחומים לימים טובים יותר, למשפחות ששכלו את בנותיהם ובניהם, ולעם הטורקי על אסון נוסף שפקד אותו.
״המרחב סביבנו סוער ומבעבע – מתגבשים צירים שחלקם ברמה המדינתית, נוחים יותר לישראל כמו הציר הסוני וחלקם עוינים ומסוכנים כמו ציר סוריה, חיזבאללה איראן. במעגל הרחב יותר, השינויים הם לא רק אזוריים, גלי ההדף של המזרח התיכון מגיעים באופן ממשי, לא מטאפורי, עד אירופה. הן בדמות פליטים והן בדמות טרור ולוחמי ג'יהאד, שנעים מכאן לשם ומשם לכאן. כתוצאה מתהליכים אלו ותהליכי עומק אחרים של הגלובליזציה, הדמוקרטיות המערביות נמצאות בתהליכי שינוי. המונח 'דמוקרטיות מתגוננות', מדויק ככל הנראה הן ביחס לתוצאות הבחירות בארה"ב, הברקזיט בבריטניה, התחזקותן של תנועות לאומיות ולאומניות פופוליסטיות ואחרות, במדינות רבות באירופה. הלו"ז הפוליטי של היבשת לשנת 2017 מבטיח לנו שמשעמם לא יהיה לנו, ובוודאי לא לכם. מי כמוכם יודע כמה משמעות יש לכל אחד ואחד מהסעיפים הללו על מדינת ישראל, על המתרחש בתוכה, על יחסיה עם המערב, ועם העולם".
"כוחנו הריבוני, שימור עצמאותנו והגנה על האינטרסים שלנו ימשיכו לעמוד תמיד בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל", המשיך הנשיא ואמר: "אך כוח צבאי והעמדת חומות גבוהות לא יספיקו לעולם על מנת להבטיח את הריבונות והביטחון שלנו.
חוזקה של מדינת ישראל בא לידי ביטוי מימיה הראשונים בשילוב שבין כוח צבאי לעוצמה דיפלומטית, בין תעשיה וטכנולוגיה להון אנושי וליכולת בניית קשרים. גם היום, ואולי יותר מתמיד, דיפלומטיה מקצועית היא מרכיב חיוני ומרכזי לביסוסה של מדינת ישראל לשימור חוסנה הלאומי והבינלאומי. אני מדגיש את האלמנטים האלו במדיניות החוץ הישראלית, דווקא על רקע החלטה 2334 שהתקבלה במועצת הביטחון של האו"ם. במונחים המקצועיים, החלטה 2334 שהתקבלה נגד ישראל, היא 'כוח רך'. לא הופעלו נגדנו טנקים, מטוסים, או טילים. ולמרות הכל, ההחלטה פגעה בלגיטימציה של מדינת ישראל. החלטה 2334 ונאום מזכיר המדינה, הושיבה את ישראל על ספסל הנאשמים. בעולם שבו מדינות משתמשות ב'כוח רך' כמו סנקציות ופגיעה בדימוי כדי להיאבק, להשפיע, ולעצב מדיניות גלובלית, ה'כוח הרך' מהווה אתגר אמיתי למדינת ישראל. אם לא נהיה בטוחים בעצמנו, בטוחים בצדקת דרכנו, וביכולתנו לשכנע שאנו נוהגים בצדק, בכבוד, בהוגנות ובמוסריות כלפי כל יושבי הארץ, נתקשה לנצח במלחמה הזו. קבלת ההחלטה הזו מוכיחה שהסכסוך הישראלי-פלסטיני איננו רק נושא מרכזי בלב העשייה היומיומית שלכם מאחורי הקלעים, הוא ניצב על בימת העולם, הוא נושא מרכזי בפוליטיקה שלנו ואל לנו להפנות את מבטנו ולקוות שייעלם. יחד עם זאת, ההחלטה חושפת את נקודת המחלוקת המרכזית בין ישראל לקהילייה הבינלאומית"
עוד אמר הנשיא בדבריו: "קיימת מחלוקת ברורה בין ישראל לקהילה הבינלאומית בשאלה האם קווי 67 הם קווים מקודשים לפתרון הסכסוך. הקהילה הבינלאומית עדיין רואה בקווי 67 קווים מקודשים לפתרון הסכסוך. בקונצנזוס הישראלי- יהודי, אין כמעט מי שרואה בחזרה לקווי 67 אופציה ריאלית. גם כאן יש מצמצמים, יש מרחיבים, אבל מרבית הציבור יודע בבירור, מה לא. זו מחלוקת אמיתית, עמוקה ואף קשה לעיתים, בין ישראל לקהילייה הבינלאומית, אך היא צריכה להיות גלויה, ברורה ועלינו להידרש אליה ולהסביר אותה. וההבהרה של הנקודות הללו נתונה במידה רבה בידכם. יותר מתמיד - אנחנו זקוקים לכם. אנחנו זקוקים לעיניים ולאוזניים שלכם. אנחנו זקוקים לתובנות שלכם".
בסיום דבריו הודה הנשיא לשגרירים על עבודתם החשובה עבור מדינת ישראל בארצות בהן הם מוצבים, ואמר כי לא מעט בזכות עבודתם: "אין עוררין על היותה של ישראל מעצמה מדעית וטכנולוגית, על כוחנו הצבאי המודיעיני, ויכולותינו הכלכליות. מבחינה זו, אין לאף אחד ספק שבמונחים מקצועיים ישראל היא 'מדינה ניכסית'. חשוב שנשמר את הניכסיות הזו, ונעצים אותה, בסופו של דבר גם הניכסיות הזו, היא 'כוח רך' בעל משמעות עצומה".
