מנסחי המכתב, יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר גיא לוריא, מדגישים כי ניתן וראוי להסדיר את פעילותם של גופים חוץ מפלגתיים בבחירות ולא לאפשר את השחתת תהליך הבחירות באמצעות מימון פרטי בהיקפים ניכרים. על כן, יש להטיל חובת שקיפות על הארגונים החוץ מפלגתיים הפעילים בבחירות ולקבוע בחוק מנגנון שיחייב לשקול בעתיד את הטלת מגבלות נוספות, כמו הגבלת תרומות.
פלסנר ולוריא, מסבירים במכתבם, שהמגבלות הנוקשות המופיעות בנוסח החוק צריכות לחול על תקרת ההוצאה ולא על גובה התרומות. כך, אמנם תהיה הגבלה על שיעור ההוצאות, אך תפחת ההתערבות הממשלתית בפעילות החברה האזרחית. בהקשר זה, ממחקר משווה שנערך במכון בקרב 25 דמוקרטיות, לא נמצאה דוגמא למדינה המטילה מגבלה על סכום התרומות. לצד זאת, ישנן מספר מועט של דמוקרטיות מבוססות שקבעו תקרת הוצאות (כמו בריטניה וקנדה). הניסיון להטיל את אותה המגבלה על מפלגות המקבלות מימון ציבורי ועל ארגוני החברה האזרחית הממומנים ע"י גורמים פרטיים אינה סבירה ותביא לייבוש בפועל של ערוץ הפעולה האזרחי בבחירות.
הכותבים מציינים במכתבם גם פגמים בהגדרת החוק ביחס למנגנוני האכיפה המוצעים. כך למשל, החוק מאפשר רק למפלגות לפנות לבית המשפט המחוזי, דבר שעלול ליצור מחול שדים פוליטי סביב תביעות הדדיות ואי שוויון בפני גורמים נוספים שלא יורשו לעתור לבית המשפט.
לסיכום, טוענים פלסנר ולוריא, כי מדובר בהצעת חוק המנוסחת באופן קיצוני מחד, אך עמומה בהגדרותיה מאידך, ומהווה פתח להתנהלות בלתי זהירה מבחינה חוקתית, הפוגעת באופן קשה ושלא לצורך בחופש הביטוי וההתאגדות הפוליטית.
טבלה המפרטת אודות ההתנהלות בנושא מימון בחירות על ידי גופים חוץ מפלגתיים ב-25 דמוקרטיות בעולם.
איסור (מלא/חלקי) |
פיקוח |
ללא פיקוח והגבלות |
|
ארגנטינה |
מדינה |
הגבלה עיקרית |
אוסטריה |
יפן |
בריטניה |
תקרת הוצאות |
אירלנד |
סרביה |
דרום קוריאה |
תקרת הוצאות |
בלגיה |
צ'ילה |
ניו-זילנד |
תקרת הוצאות |
ברזיל |
קוסטה-ריקה |
קנדה |
תקרת הוצאות |
דרום אפריקה |
|
אוסטרליה |
שקיפות בלבד |
הודו |
|
איטליה |
שקיפות בלבד |
ישראל |
|
ארה"ב |
שקיפות בלבד |
סלובניה |
|
|
|
פולין |
|
|
|
קרואטיה |
|
|
|
רומניה |
|
|
|
שבדיה |