על פי הסקר, בקרב תלמידי חטיבת הביניים: 2.3% מהבנים ו-1.0% מהבנות דיווחו על עישון סיגריות ו3.6% מהבנים ו-1.8% מהבנות דיווחו על עישון נרגילה. 5.0% מהבנים ו-2.3% מהבנות דיווחו על עישון סיגריות או נרגילה.
בקרב תלמידי החטיבה העליונה המצב מדאיג בהרבה: 13.0% מהבנים ו-5.0% מהבנות דיווחו על עישון סיגריות. 17.1% מהבנים ו-8.4% מהבנות דיווחו על עישון נרגילה ו23.3% מהבנים ו-10.6% מהבנות דיווחו על עישון סיגריות או נרגילה.
בנושא האלכוהול המצב הוא החמור ביותר: אחד מכל חמישה בנים בחטיבת הביניים דיווחו כי הם שותים אלכוהול וכחצי מתלמידי התיכון. בקרב הבנות, 13.5% מבנות חטיבת הביניים דיווחו שהן צורכות אלכוהול ו-40% מתלמידות התיכון, כאשר המספרים עולים משמעותית במגזר היהודי. שם, 65% מתלמידי התיכון הודו שהם צורכים אלכוהול ו-47% מהנשים.
חיים גבע, ממרכז תוכנית מניעת עישון של משרד הבריאות חשף כי למרות מספר המעשנים הגדול גם בקרב בני נוער וגם בקרב מבוגרים, כמות הפונים לתוכניות הגמילה מעישון של קופות החולים הוא מזערי ולא מספק. על פי הנתונים רק 25,721 מעשנים השתתפו בסנדאות הגמילה במהלך 2015, ירידה של 4% מהשנה החולפת: "מה שנכנס בשנת 2010 לסל הבריאות היו סדנאות גמילה מעישון. מדובר ב-15 אנשים שנפגשים עם מנחה אחת לשבוע. מי שמנחים את הסדנאות הם אנשי מקצוע שעברו הכשרה וקורס לגמילה מעישון וזאת השיטה הטובה ביותר בכל העולם. בעולם מדברים על סדר גודל של 30% הצלחה ובישראל מדברים על 50% הצלחה".
"בכנסת הקודמת עבדנו על חוק למניעת נזקי העישון וראינו לחץ כבד של תעשיינים ותעשיית הטבק על חברי כנסת ושרים. החלוקה בין קואליציה לאופוזיציה לא הייתה קשורה, היה שם בלגן. ושרת הבריאות לשעבר גרמן עצרה את החוק באמצע והכל נתקע.
עד שהחוק הגיע לקריאה השלישית הכנסת כבר פוזרה".
פרופ' ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, תקף את הממשלה: "מי שמעשן ומי שנחשף לעישון מתחת לגיל 17 מסכן את חייו בצורה קיצונית. עד גיל 17 הריאה עדיין מתפתחת וזאת סכנת חיים עתידית. צריך קמפיין שיעלה כסף אבל יציל חיים. לסנדאות אנשים לא מגיעים, אי אפשר לחייב אנשים להגיע לסדנא, אבל חייבים ללמד את הילדים. גם בתוך המשפחה, גם בכיתה שלהם, גם בקבוצת החברים. בשביל זה צריך כסף והממשלה חייבת להתעורר וחברי הכנסת מטרפדים את כל החוקים נגד העישון. מ-2010 חברי הכנסת לא עשו כלום כדי להיאבק ברוצח העיקרי בישראלי".
חגי ברוש, ראש אגף טיפול ושיקום של הרשות למלחמה בסמים: "אמנם כמות המעשנים בישראל היא ממוצעת ולא גבוהה במיוחד, אבל שיעורי החשיפה לעישון בישראל היא עצומה ביחס לעולם. פי 4 מהמוצע. לא יעלה על הדעת שעדיין מותר לעשן בגני ילדים או ברכב שנוסעים בו ילדים. הסם הוא אמנם חוקי, אבל הוא הסם המסוכן ביותר שיש היום".
יו"ר הוועדה, ח"כ זנדברג ביקשה ממשרד החינוך להכניס את התכנים בנושא העישון כבר לגילאי גן וביקשה לבצע בדיקה לגבי ההנחייה של עישון בבתי הספר ודרשה לדעת האם המורים עומדים בהנחיות בנושאי איסור עישון בתחומי בתי הספר, לרבות הנושא של הקנסות. עוד הוסיפה: "יש כאן רוצח המוני של אלפי קורבנות תמותה בשנה וזה חוץ מהתחלואה, הירידה באיכות החיים והגועל הכללי. מדובר כאן בחיים ובתחלואה בהיקפים שאין גורם אחר שאחראי להם במערכת הבריאות. אל מול זה התחושה שלנו היא של דשדוש במקרה הטובה וקבלה כגזרת גורל. בפעם האחרונה שמשרד הבריאות העמיד תקציב בנושא היה ב-2010 וגם אז זה היה רק שישה מליון שקלים שזה פחות מאחוז מהכנסות המדינה מסיגריות. יש כאן פער שמראה על השלמה עם המצב וזה צריך להיות בדיוק הפוך. היעד חייב להיות להגעה לפחות לאחוז הממוצע ב-OECD. הוועדה תעקוב אחרי כל הצעות החוק בנושא מניעת עישון שהונחו. אנחנו נעשה עבודת מטה להבין את המקומות שניתן לאסור בהם את העישון בחקיקה ונדאג לקדם את כל הצעות החוק האלו.
הגורמים המקצועיים זרקו לפתחנו אתגר".
זנדברג התייחסה גם לנושא הלובי ואמרה: "אנחנו נפעל בנושא ונכנס דיון מיוחד בנושא הזה באופן ספציפי. צריך לעצור את התרדמת שקיימת בפעילות הציבורית משנות ה-90. נדבר על כל תחום הסיגריות החדשות, תחום הפרסום והלובי של חברות הטבק".
