לעמדת התנועה, כפי שהוצגה בפנייה לפרקליט המדינה, יש להימנע מחתימה על הסדרי טיעון עם אישי ציבור בכירים, למעט במקרים חריגים ביותר, ובכך לחתור למיצוי הדין עם גורמים אלו באמצעות ערכאות בתי המשפט ובאמצעותן בלבד, וזאת על מנת לחשוף את פרטי העבירות לאור השמש, להרתיע מפני ביצוע עבירות שחיתות ולחזק את רשויות אכיפת החוק על ידי הסרת כל חשש מליבו של הציבור למשוא פנים בהתנהלותן במקרים רגישים אלו.
התנועה לאיכות השלטון מבקשת מפרקליט המדינה לעיין בשנית בהסדר הקבוע בהנחיות ולצמצם את סמכותם של תובעים ואף של פרקליט המדינה עצמו, להגיע לכדי הסדר טיעון עם אישי ציבור. כך ורק כך, יינתן מענה מספק לפגיעה החוזרת ונשנית במעמדן של רשויות אכיפת החוק.
בנסיבות אלו, זהות החשוד או הנאשם מהווה שיקול רב משקל, כמעט מכריע, כנגד חתימה על הסדר טיעון. לפיכך, במלוא הכבוד, מבקשת התנועה לאיכות השלטון מפרקליט המדינה לפעול להבניה עצמית של שיקול הדעת בנסיבות מעין אלו, כך שברירת המחדל תהא שלא ייחתמו הסדרי טיעון עם איש ציבור, אלא במקרים חריגים ביותר, בדגש על מקרים בהם ישנו קושי ראייתי מיוחד (או צורך להגן על קורבן ישיר של העבירה), ובהם בלבד. במקרים כאלו, האינטרס הציבורי שבמיצוי הדין יתכופף רק בפני מגבלות ראייתיות חריגות, ולא בפני הטעמים האחרים המצדיקים, לעתים, שימוש בכלי זה של הסדרי טיעון (כמו חיסכון במשאבים).
זוהי טובת הציבור. לשיטת התנועה, רק בדרך זו יתחזק מעמדן של רשויות אכיפת החוק, ויוסר החשש מליבו של הציבור למשוא פנים בהתנהלותן, במיוחד במקרים רגישים אלו.
