לפי נתוני המכון העדכניים, ישראל היא שיאנית העולם בחקיקה פרטית - אמצעי שפוגע הן בעבודת הפיקוח והן באמון הציבור בחברי הכנסת. מתחילת הכנסת העשרים ועד היום הונחו על שולחן הכנסת כ-3,800 הצעות חוק פרטיות. לשם השוואה, בכנסת ה- 19 הוגשו כ-2,921 הצעות, ובכנסות הראשונות הממוצע עמד על כמה מאות לכל היותר. בנוסף, בהשוואה בינלאומית שנערכה על פני 15 שנים, מבין 18 דמוקרטיות פרלמנטריות שנבחנו, ישראל מובילה בפער עצום בהיקפי החקיקה הפרטית (כ-23,000 הצעות חוק פרטיות שהוגשו בישראל במצטבר על פני 15 שנה, לעומת כמה אלפים לכל היותר, במדינות אחרות).
במכון מברכים את מתווה הרפורמה שמציעים יו"ר הכנסת, והשרים שקד ולוין ומציינים כי זהו מהלך שיוביל ליעילות בבית הנבחרים ובמקביל ישפר את תדמית הכנסת בעיני ציבור הבוחרים. במכון הוסיפו כי יש לצייד את חברי הכנסת בכלים נוספים שיגבירו את הפיקוח על הממשלה, לרבות הגדלת סמכויות הוועדות בנושאי תקציב, שיפור יעילות כלי השאילתות ושעת השאלות והגדלת מספר חברי הוועדות הזמינים לעבודתן (כיום כל חבר קואליציה מכהן בכ-3.5 ועדות המתכנסות במקביל).
עם זאת, במכון הוסיפו כי יש לבחון בזהירות ובקפידה את סוגית השימועים למינויים בכירים בטרם שילובם בהצעה. בנוסף, ציינו כי הדרך הנכונה לקידום הצעה שתכליתה שינוי כללי המשחק הפרלמנטריים היא קיומו של
דיאלוג רחב ופתוח עם נציגי מפלגות האופוזיציה על מנת לגבש הסכמה רחבה ככל האפשר.
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי "הכיוון המוצע, שמהותו חיזוק יכולות הפיקוח של הכנסת וצמצום החקיקה הפרטית הוא חיובי וחיוני לדמוקרטיה הישראלית. אין להמשיך את מירוץ החקקת שנסחפנו אליו ולהותיר את עבודת ועדות הכנסת במתכונתה הנוכחית והמוחלשת". פלסנר הוסיף, כי: "לצד זאת, איכות השינוי וטיבו ייגזרו מתוכן ומפרטי ההמלצות הקונקרטיות ואלו עדיין לא פורסמו. נכון גם לשקול את הקטנת מספר החברים בוועדות ואת הצמדתן למשרדי הממשלה, כך שכל ח"כ יכהן במספר קטן של ועדות. בנוסף, החלת חובת שימוע פרלמנטרי לאישרור מינויים מקצועיים עלולה לגרום לנזקים אדירים ולכן עליה להיבחן בקפידה לפני שמחליטים שכדאי לשלבה במסגרת השינויים המוצעים".
