בעת הפרטת כי"ל הונפקו בה (ובחברות הבת שלה) מניות מדינה מיוחדות, המכונות "מניות זהב", אשר מטרתן להגן על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל במשאבי הטבע שהחברה מנהלת ומפתחת. בין היתר, תנאי מניית הזהב נועדו לשמור על מרכז עסקי החברה בישראל, לפקח על שליטת החברה באוצרות הטבע שהופקדו בידיה ולמנוע השתלטות גורמים עוינים על החברה.
בשנים האחרונות החלו להצטבר אינדיקציות העשויות להצביע על הפרת תנאי מניית הזהב על ידי כי"ל. במקביל, המדינה החלה להיערך לתום תקופת הזיכיון של מפעלי ים המלח (אחת מחברות הבת של כי"ל) בעוד מספר שנים, ובמסגרת זו נערך באגף החשב הכללי דוח בדיקה בעניין הפרות לכאורה של תנאי מניית הזהב על ידי כי"ל. מסמך זה עומד במרכז עתירת התנועה.
ביסוד בקשת המידע עומד אינטרס ציבורי מן המדרגה הראשונה: הצורך לחשוף דו"ח שעניינו קיומן של הפרות לכאורה של תנאי מניית הזהב, אשר העמידו בסיכון את האינטרסים החיוניים של המדינה. חשיפת המידע נדרשת בפרט כאשר בתקופה הקרובה אמורה להתקבל החלטה בנוגע לעתיד הזיכיון, שכן ככל שאכן בוצעו הפרות יש להבטיח כי הן תילקחנה בחשבון בהחלטה זו. עוצמתו של האינטרס הציבורי עולה ביתר שאת מקום שלהקצאת הזיכיון משמעויות כלכליות אדירות, והנכס נשוא הזיכיון – קניינו של הציבור הוא.
התנועה מדגישה בפני בית המשפט כי משרד האוצר לא טרח בשום שלב להכחיש אינטרס זה, לא כל שכן להציב כנגדו אינטרס הופכי, ואף לא טען כי המידע המבוקש אינו מצוי בידו – אלא פשוט התעלם מבקשת המידע ומתזכורות חוזרות ונשנות ששלחה התנועה. התנועה סבורה כי נוכח חשיבותו ואופיו הציבורי המובהק של המידע המבוקש, מן הראוי שמידע זה יובא בהקדם לידיעת הציבור – אשר המידע שייך לו.
