כבוד הוא לי להיות ראש ממשלת ישראל הראשון שמבקר באוסטרליה באופן רשמי. זה היה מתבקש מזה זמן רב. הביקור הזה מסמל מאה שנים של ידידות בין אוסטרליה לבין העם היהודי ומדינתו.
מלקולם, ציינת את הסתערות הפרשים האוסטרלים הקלים. האירוע הזה חקוק לא רק בזיכרונך; הוא חקוק גם בזיכרון שלנו. למעשה אנו עומדים לציין אותו, ואף הזמנתי אותך ואת פמלייתך לבוא ולחגוג אתנו את האירוע המיוחד הזה, את הסתערותו המוצלחת האחרונה של חיל פרשים בהיסטוריה. ההסתערות הזו שחררה את באר שבע, ובכוונתנו לציין את האירוע בבאר שבע.
אני רוצה שתדע שכשתבוא לישראל, תתקבל כידיד גדול של עמנו ושל תרבותנו המשותפת.
אמרת נכון שיש לנו ערכים משותפים. ראינו זאת כשחיילים אוסטרלים ויהודים לחמו נגד הניסיון של הנאצים לפלוש לחלק המזרחי של המזרח התיכון. זה היה שם קץ לציונות. אנו זוכרים את תרומתה של אוסטרליה שם. אנו זוכרים שאוסטרליה הייתה המדינה הראשונה שהצביעה בעד תכנית החלוקה שקראה להקמת מדינה יהודית. איננו שוכחים זאת, ומאז הייתה לנו התקדמות ענפה בכל כך הרבה תחומים. וכעת אנו עומדים בפתחו של עתיד חדש. העתיד שייך לאלו שמחדשים. ישראל היא מדינת חדשנות ואוסטרליה גם היא מדינת חדשנות. לכם יש יזמים, לנו יש יזמים. המשימה שלנו היא לנסות ולחבר ביניהם יותר באינטנסיביות, לשתף פעולה לטובת עמנו ולטובת העם האוסטרלי, ולדעתי גם לטובת מדינות אחרות. דברנו על זה רבות. ההזדמנויות הן מדהימות ואנו מאמינים ביכולתנו לאחוז בעתיד.
בזמן שאנו עושים זאת, אנו גם מכירים בכך שניצבים מולנו כוחות קיצוניים שרוצים להסיג את האנושות אחורה לעבר אפל. דיברנו על דרכים להעצים את שיתוף הפעולה בינינו אל מול הטרור הרדיקלי שחודר לכל פינה בכדור הארץ, כולל באוסטרליה. אני מאמין שיש לנו לא רק את כוח הטכנולוגיה, אלא גם את כוח האמונה הנדרש כדי להכריע את הכוחות הללו.
אני רואה שינוי במזרח התיכון, במדינות ערביות רבות שמכירות בעובדה שגם הן מאוימות על ידי כוחות הרשע הללו. זה מעניק לי תקווה שבאמצעות שיתוף פעולה איתן למען ביטחוננו המשותף, נוכל גם לקדם את השלום בינינו לבינן, ובסופו של דבר בינינו לבין שכנינו הפלסטינים. בכל המאמצים הללו אנו רואים בכם – באוסטרליה – כשותפים.
עליי לציין שזה לא ביקורי הראשון באוסטרליה. זוהי הפעם השלישית שלי כאן. כשבאתי עם שרה וילדינו, התאהבנו באוסטרליה. התאהבנו באוסטרלים. אנו מוקירים את תחושת האחווה שלכם, את החביבות, את החמימות. הם מזכירים לנו את הבית. ולכן, לאחר שצלחנו את המרחקים – שבעיננו אינם מהווים מכשול לחיזוק הידידות בינינו – ארשה לעצמי לשאול ציטוט מדגלאס מקארתור ולומר: "עוד אחזור." אבל קודם כל זה תורך.
אנחנו מחכים לך בישראל, לא בשנה הבאה בירושלים אלא השנה בירושלים. אתה תתקבל בזרועות פתוחות".
