"אולם קדמו לו גם כמה נושאי דגל נאמני המסורת הזאת ואלה הם ג'ון הווארד וטוני אבוט, הנמצאים כאן היום. גלדיס ברז'יקליאן – הרבה מאוד אנשים לא הצליחו לבטא את שמי במשך זמן רב, אבל אני מקווה שאני מבטא את שמך בצורה נכונה. לכל הנציגים והאישים שכאן, השגרירים שלנו, מארק ליבלר, דני לאם, אני מבקש להודות לכם על נדיבותכם הרבה במהלך השנים, על ידידותכם. זה כבוד להיות ראש הממשלה הישראלי הראשון שמבקר באוסטרליה. אני חייב לומר שאני מקווה שהביקור הבא לא ייקח עוד 68 שנים. אני מסכים לחלוטין עם מלקולם טרנבול שהקשרים בין אנשים, היכולת להיפגש, לראות האחד את השני, לשמוע האחד את השני, לשוחח האחד עם השני, היא חיונית. ולשם כך, אנו זקוקים לדרימליינר, ואומר זאת עוד חמש פעמים לפני שאעזוב, כיוון שבאוסטרליה אתם רגילים לטוס בתוך המדינה שלכם במשך כמה שעות. זה לוקח 4 דקות לחצות את מדינת ישראל! לכן אנו לא רגילים לכך. הדרימליינר יסייע לנו להסתגל.
אני מבקש להצדיע לקהילה היהודית הזאת, שהיא מחויבת באופן יוצא מן הכלל למדינת ישראל, לעם היהודי. אתם הוכחתם זאת שוב ושוב ואתם מוכיחים זאת כאן היום. אני חושש שתהיה לנו בעיה עם הקהילה היהודית במלבורן, אבל נשמור את זה כבר לביקור הבא. הם אנשים מדהימים, ואתם אביריה הנאמנים של הברית בינינו. ישראל ואוסטרליה הן שתי דמוקרטיות תוססות. זה לא משהו שמובן מאליו. צריך לטפח את הדמוקרטיה, להגן עליה ולשמר אותה. במאה ה-19, הסופרת האנגלייה הגדולה, ג'ורג' אליוט, כתבה "בתוך כל העריצות של המזרח, יקום מגדלור עצום של חירות". כך היא אמרה באורח נבואי. ואכן, זה בדיוק מה שקרה. ישראל היא מגדלור של חירות, של סובלנות, של קידמה באזור מאוד חשוך שאני מקווה ומאמין שישתנה, כיוון שמדינות ערביות רבות מבינות שישראל אינה אויבת שלהם, אלא בת ברית חיונית במאמץ לבלום את הברבריות המאיימת על כולנו. 
אני חושב שבפעם הראשונה בימי חיי ישנו חלון הזדמנויות, ושוחחתי על כך עם מלקולם, כיוון שהערבים מבינים שישראל עשויה להיות המפתח לעתידם. אינני שוגה באשליות. אני חושב שאני מציאותי. אבל כאדם מציאותי, אני מזהה לא רק אתגר, אלא גם הזדמנות שצומחת מתוך האתגר הזה. אני חושב שאם יש מישהו שמבין את שאיפתו של עם ישראל לשלום וביטחון, זה אתם. אתם חולקים איתנו את התקווה ואת החלום יום ולילה, ויש לכם קשר חזק לישראל. יש לכם קרובי משפחה וידידים. לי יש ידידים וקרובי משפחה כאן, האמינו או לא, ולכם יש קרובים וחברים בישראל בכמויות גדולות. ולכן אני רוצה להודות לכם על תמיכתכם העקבית במהלך השנים.
לפני כמה ימים ביקרתי את הקהילה היהודית בסינגפור. ישנה קהילה יהודית בסינגפור. וכמו הבדיחה, יש להם שני בתי כנסת, זה שהם הולכים אליו וזה שהם לא הולכים אליו. זוהי קהילה מדהימה. לפני כמה חודשים ביקרתי יהודים בקזחסטאן ואזרבייג'ן, שתי מדינות מוסלמיות. הם שרו שירים יהודיים במדינות מוסלמיות. זה סוג הדו-קיום והסובלנות שהיינו רוצים לראות בכל מקום. המנהגים היהודיים משתנים, אבל רוח עמנו היא אוניברסלית, וישנה שאלה שרבים שואלים: איך ייתכן שהיהודים שרדו? מהו סוד ההישרדות שלהם וההצלחה שלהם? ובכן, ראיתי זאת כאשר נבחרתי לראשונה לראשות הממשלה וביקרתי במדינה קטנה, סין, ונשיא סין, מנהיג סין באותם ימים, ג'יאנג זמין, אמר לי: אני מעריץ גדול של העם היהודי. ואני אמרתי: אני מעריץ גדול של העם הסיני. והוא אמר: היהודים והסינים הם שניים מהעמים העתיקים ביותר על פני כדור הארץ, ואמרתי: זה נכון, והוספתי גם את ההודים. אנו מדברים על 5,000 שנה אחורה. במקרה שלנו מדובר על כמעט 4,000 שנה. והוא אמר: כן, זה נכון. ואמרתי: אבל ישנו הבדל. הוא שאל: מה ההבדל? אמרתי: ובכן, כמה סינים ישנם? הוא אמר: 1.2 מיליארד, ושאלתי: כמה הודים? הוא ענה: כמיליארד. ואז אמרתי: כמה יהודים? והוא אמר: אינני יודע. אמרתי: ובכן, ישנם כ-13 מיליון יהודים. והייתה שתיקה רועמת בחדר. אפשר היה לראות ולשמוע את הלסתות נשמטות, כי זה אולי פרבר של בייג'ין. ואמרתי: אדוני הנשיא, זה לא מוזר? אנחנו כאן אלפי שנים. אתם עברתם את המיליארד, ואנחנו רק 13 מיליון. הוא שאל: מה קרה? השבתי: דברים רבים קרו, אבל הכל מסתכם בדבר אחד. אתם, הסינים, המשכתם להחזיק בסין, ההודים המשיכו להחזיק בהודו, ואנחנו, העם היהודי, איבדנו את אדמתנו ונפוצנו לארבע קצוות תבל, ובמהלך 2,000 השנים האחרונות הייתה לנו שאיפה אחת – לשוב למולדתנו ההיסטורית, לשקם את חיינו, לבנות מדינה משל עצמנו, להגדיר את עתידנו המשותף, לשלוט בגורלנו שלנו.
זוהי מהות ההיסטוריה היהודית.
לפי כל המדדים, היינו צריכים להיעלם, כיוון שרוב האומות בימי קדם לא קיימות יותר. ישנם יוצאי דופן, אבל מדובר בקומץ קטן של אומות מאוד גדולות. רוב האומות נעלמות. אומות עוברות מחזורים צפויים. הן נולדות, פורחות, מתכווצות וגוועות. אבל היהודים שונים. היהודים מסרבים למות. הם נולדים מחדש שוב ושוב ושוב, ובמהלך השנים, עמנו מעולם לא נכנע לגורלו, לא משנה כמה גדולים היו הדיכוי והרדיפה. דור אחר דור, יהודים אמרו: בשנה הבאה בירושלים. בשנה הבאה בירושלים. מעולם לא ויתרנו על החלום, ולבסוף, אחרי 2,000 שנה, בהנהגתו של משה מודרני בשם תיאודור הרצל ששינה את ההיסטוריה שלנו כנביא שנולד מחדש, פעל במשך שמונה שנים קצרות ושינה את נתיב העם היהודי. שבנו למולדתנו, תבענו לעצמנו מחדש את ריבונותנו, בנינו צבא שאין שני לו באומץ לבו, ביכולת שלו להגן על עצמו ובנכונותו למלא את השליחות. בנינו כלכלה שהופכת כעת לאומת החדשנות, דוגמה ומופת לעולם כולו.
הייתה פעם בדיחה כשהייתי צעיר בישראל: איך עושים הון קטן בישראל? מתחילים עם הון גדול. לא עוד. הון גדול נעשה בישראל בזכות התושייה של עמנו. ונחשו מה? שחררנו את הכלכלה ואפשרנו לרוח היזמות הטבעית, ליכולות הטבעיות המובנות בהיסטוריה שלנו ובמסורות שלנו לפרוץ קדימה. בנינו את העתיד הזה. ניגשו אליי דיפלומטים אפריקנים באו"ם לפני כמה חודשים. אתם יודעים, אני נושא דברים באו"ם כל שנה, אבל השנה הייתה שונה, כיוון שרבות ממדינות אפריקה רוצות להשתתף בחוויות שלנו ובחידושים שלנו, והייתה לנו שם מצגת של טכנולוגיה ישראלית. פשוט מדהים. דברים מדהימים. ואחד המנהיגים האפריקנים שאל אותי: אתה יכול לגלות לי את הסוד? הוא רצה לדעת מה הסוד. שאלתי: אתה מתכוון לסוד הצלחתנו? והוא אמר: אני רוצה להבין איך ישראל יכולה לעשות את מה שהיא עושה. אמרתי: זהו שילוב של שני דברים – המשך חתירה לעתיד תוך כבוד עצום לעבר, כבוד עצום לשורשים שלנו. זה כמו עץ שנטוע עמוק באדמה ועם זאת שואף להצמיח ענפים כל הזמן ולצמוח גבוה. והשילוב הזה של מסורת וחדשנות הוא שהופך את ישראל למה שהיא והופך את עם ישראל למה שהוא והופך אתכם כקהילה למה שאתם.
אנו מוקירים את המסורות שלנו, אנו מוקירים את שורשינו, ועם זאת אנו ממשיכים לחקור כל העת, לשאוף לשפר את חייהם של אזרחינו ואת חייה של האנושות כולה. זה מה שמאפיין את העם היהודי. זה מה שמאפיין את המדינה היהודית.
אני יודע שאנו מושמצים באופן תדיר באו"ם. אני מצדיע לך, מלקולם טרנבול, ולממשלות אוסטרליה שניצבו שוב ושוב נגד הדמוניזציה הזאת, כולל לאחרונה. אתם מסרבים לקבל את הצביעות הזאת, והעמידה לצד ישראל משמעותה עמידה לצד האמת הפשוטה. זה לא אומר שאין לנו חסרונות. האם יש מדינה מושלמת? ובכן, אוסטרליה די קרובה. איש מאתנו אינו מושלם, אולם אנו חותרים כל העת להשתפר, להצליח יותר. אנו חותרים להצליח עבור עמנו וכל העמים ואנו רוצים שישראל תהיה בית לכל היהודים. אני רוצה שכל יהודי בעולם, כל איש ואישה יהודים יחושו נוח במדינת ישראל.
אנו נלחמים מול אלה החותרים לעשות דמוניזציה לעם היהודי ומול העלייה שאנו עדים לה של אנטישמיות במקומות בעולם. זה משהו שצריך להילחם נגדו יחד. זה חשוב באירופה, זה חשוב באמריקה. זה חשוב מאוד שהנשיא טראמפ נקט עמדה מאוד נחרצת נגד האנטישמיות וזה חשוב שכולנו נמשיך לעשות זאת בשנים הבאות.
אנו חוללנו ניסים, אבל חוללנו ניסים כיוון שאנו מחויבים לגורלנו. אני רוצה שכולכם תבואו לישראל. אני רוצה שתבקרו את חבריכם ומשפחותיהם. אני רוצה שתלכו ברחובות העיר העתיקה בירושלים, תסיירו בגולן. אגב, הגולן לעולם לא יחזור לסוריה. הוא תמיד יהיה חלק ממדינת ישראל! תבלו זמן עם חיילינו הצעירים והאמיצים, תכירו את הארץ. תראו את הנס הזה, תראו את ארץ ישראל, תראו את עם ישראל. מדינת ישראל קיימת, עם ישראל משגשג. עם ישראל חי!
אנחנו חלק מכם, אתם חלק מאתנו. תודה רבה על קבלת הפנים החמה. והשנה בירושלים, יחד עם ראש הממשלה טרנבול בבאר שבע, נשיג סוס עבור כל אחד ואחת מכם. תודה רבה."
