אך לדבריו, החוק גם יצר הזדמנויות רבות להכרעת מאבק הגירושין במהירות – וזאת באמצעות פנייה נכונה לבתי המשפט למשפחה ולבתי הדין הרבניים – עוד בטרם הושלם הליך הגישור. לדברי עוה"ד אבי גפן, רוב הציבור, חי בתחושה ובאמונה שגויה – כי הליך המהו"ת חייב להגיע לסיומו בטרם הפניה לבית המשפט.
לדבריו, אין אמונה שגויה וטרגית מזו – אשר גורמת למפחי נפש, ולהפסדים חומריים ולא חומריים כבדים. לדבריו, המציאות המשפטית האמיתית, שמתבררת יום יום בשטח – הפוכה בתכלית. ביהמ"ש למשפחה קבע בפסק דין, כי אם פגישת הגישור הראשונה בין בני הזוג נקבעה למועד מאוחר יותר מאשר 45 ימים מעת הגשת הבקשה ליישוב סכסוך – יכול כל אחד מבני הזוג לפנות באופן מיידי בתביעת גירושין – מפני שהליך המהו"ת בטל.
כמו כן, אם פגישות המהו"ת טרם הסתיימו בחלוף 60 יום מהבקשה ליישוב סכסוך, יכול הצד המגיש להתעלם מכל ההסכמות שהושגו בגישור – ולהגיש באופן מיידי תביעת גירושין באיזו ערכאה שנוחה לו.
לדברי עוה"ד גפן, אם הצד היוזם את הליך הגירושין לא יגיש את תביעתו במהלך שבועיים ימים – פתוחה הדלת בפני הצד השני להגיש גם הוא תביעת גירושין לערכאה הנוחה לו – ערכאה שעל פי רוב פחות נוחה לבן או בת הזוג (מה שנקרא בלשון משפטית 'מירוץ הסמכויות').
על הדרכים המהירות כיצד להגיע לבית המשפט עוד לפני שהגישור בין הצדדים יצא לדרך:
עוה"ד אבי גפן היה בין יוזמי העתירה לבג"ץ נגד הפעלת חוק גישור חובה לבני זוג – עתירה המתבררת בימים אלה בפני שופטי ביהמ"ש העליון. לדבריו, החוק האומלל יוצר טרגדיות קשות באופן יומיומי, לא רק על בני זוג החפצים להתגרש, אלא גם בפני גרושים ותיקים, שעניינם כבר נפסק לפני שנים.
"למזלנו, החוק מלא חורים ככברה – וניתן, ללא קושי – לנצל אותו לטובת מי שמעוניין לסיים את ענייניו בצורה טובה ומהירה" אומר עוה"ד גפן. לדבריו, הדרך מתאפשרת באמצעות קבלת ייעוץ מעורכי דין הבקיאים בתחום המשפחה, והתדיינות בפני שופטים מנוסים שכבר ראו והכריעו סוגיות זוגיות קשות במהלך שנות עיסוקם הרבות בתחום.
לדברי עוה"ד גפן, המחוקק כתב במפורש בחוק, כי על פגישות המהו"ת (הגישור) להסתיים לא יאוחר מ-60 יום מעת פניית אחד מבני הזוג לביהמ"ש למשפחה, או לבית הדין הרבני – בבקשה ליישוב סכסוך.
"בשל המצב האומלל אליו נקלעה מערכת המשפט - כאשר בני זוג מחכים בפקק לגישור במשך חודשים ארוכים, ואף למעלה מחצי שנה - ניתן, ואף רצוי מאד – להגיש תביעה לערכאות המשפטיות כמה שיותר מהר" אומר עוה"ד גפן.
לדבריו, גישור בפני מגשרים ללא השכלה משפטית, שכלל לא בקיאים בסבך חוקי המשפחה – עלול לגרום לנזקים קשים ולהסכמים גרועים שיהוו בכיה לדורות.
"למגיש הבקשה קיים יתרון מובנה – הפג כעבור כשבועיים"
לדברי עוה"ד גפן, לבן או בת הזוג אשר הגישו בפועל את הבקשה ליישוב סכסוך שמור יתרון מובנה במירוץ הסמכויות. היתרון מקנה לו את האפשרות להגיש את תביעת הגירושין לאיזו ערכאה שנוחה לו (ביהמ"ש למשפחה או לחלופין, ביה"ד הרבני) במהלך 15 הימים מתום 60 ימים של עיכוב.
מהו המועד בו תם הליך המהו"ת? "בדיוק בשאלה זו פיספס החוק ובגדול" טוען עו"ד גפן. לדבריו, בתחילה סבר רוב הציבור כי ההליך תם רק לאחר פגישת המהות. אך לדברי עוה"ד גפן - לא זה המצב המשפטי.
כלל 60 הימים
לדברי עוה"ד גפן, בחוק המהו"ת כתוב במפורש כי על ההליך כולו להסתיים כעבור 60 יום ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. "אין שום חשיבות למספר פגישות המהו"ת שהתבצעו עד תאריך זה, ולהסכמות שהושגו בהן – ההליך כולו יכול להתבטל עם פניית אחד הצדדים לבית המשפט" אומר עוה"ד גפן.
לדבריו, אם מגיש הבקשה ליישוב סכסוך יתמהמה מעבר ל-15 הימים הראשונים המוקנים לו בבלעדיות, לאחר 60 הימים הראשונים, יוכלו בן או בת הזוג שלו להגיש בעצמם תביעה לגירושין – בערכאה הנוחה להם – דבר שעלול להכריע את הכף כבר בתחילת המאבק (מה שנקרא בעגה המקצועית 'מירוץ הסמכויות' – "שלא רק שלא נפתר עם החוק החדש – אלא שהחריף והפך לאכזרי הרבה יותר מאי פעם" – דברי עוה"ד גפן).
כלל 45 הימים
לדברי עוה"ד גפן, ביהמ"ש למשפחה כבר קבע בפסק דין מהחודשים האחרונים - כי אם פגישת המהו"ת הראשונה נקבעה למועד מאוחר יותר מ-45 יום מעת הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, אזי כל הליך המהו"ת מבוטל – וניתן להגיש מיידית תביעה לבית המשפט.
לדברי עוה"ד גפן, מדובר בהחלטה מהותית בנושא, אשר צופה פני עתיד, משום שהיא חוזה מראש שהליך המהו"ת יחרוג מ-60 הימים המוקצבים לו. "במקרה שכזה, אם הגיעה אליכם הודעה על פגישת מהו"ת ראשונה החורגת מתחום 45 הימים מעת הגשת הבקשה ליישוב סכסוך – מומלץ להגיע במהירות לעורך דין, ולהגיש דרכו תביעת גירושין לערכאה הנכונה" אומר עוה"ד גפן.
מחלוקת בין עורכי הדין
לדברי עוה"ד גפן, חשוב מאד שלא לפסוח על ייעוץ משפטי של מומחים בתחום, אשר כבר ביצעו בעצמם פנייה לפתיחת הליכי גירושין והצליחו בכך. לדבריו, החוק שחוקק בחופזה מלא חורים אשר פוגעים בציבור. מדובר בחוק שלא יכול להצליח ובפועל כושל מזה כשנה.
לדבריו, טובת בני הזוג, וטובת ילדיהם, היא שעניינם יגיע בהקדם האפשרי לפתחו של ביהמ"ש למשפחה או ביה"ד הרבני. מדוע? מפני שאת הליך הגישור האומלל לדבריו של עו"ד גפן, מנהלים מגשרים ובהם עובדות סוציאליות, שאינם עורכי דין ושאינם רשאים להעניק ייעוץ משפטי. עובדה זו חשובה, מפני שהיא עלולה לעודד בני זוג לוותר על זכויות המוקנות להם בחוק – כולל עניינים מהותיים כמו משמורת על הילדים, מזונות וחלוקת רכוש. "מדובר ברשלנות מובנית בחוק" טוען עו"ד גפן.
לדבריו, קיימת גם חשיבות מכרעת לאופן ניסוחה של התביעה, ולהגשתה לערכאה הנכונה – זו שתעניק משקל רב יותר לטיעוני הצד המגיש.
לדבריו, לא חסרים מקרים בהם ביה"ד הרבני או ביהמ"ש למשפחה פסקו דווקא לרעת מי שהגיש לפתחם את התביעה – והדבר נובע בראש ובראשונה מחוסר ידע של הצד המגיש.
עו"ד אבי אבי גפן מתמחה בדיני משפחה, קביעת משמורת, מזונות, חלוקת רכוש, ניהול עזבונות, ירושות ועוד. משרדו של עו"ד אבי גפן במגדלי בסר 3 במתחם העסקים של בני ברק בזנס סנטר.
