מהתביעה להגירה, אותה הגיש עוה"ד אבי גפן בשם האם והבת - עולה כי בני הזוג הכירו וחיו בישראל מספר שנים. האב, אזרח אמריקאי, והאם ישראלית הביאו לעולם בת יחידה – אך אז עלו יחסיהם על שרטון – והשניים התגרשו. בהסכם הגירושין שנחתם ביניהם, ואושר על ידי בית המשפט - נקבע כי האב יחיה בארה"ב ועל הבת תיאסר ההגירה לארה"ב עד הגיעה לגיל 18. לימים, הגיעה האם למסקנה כי חייה בישראל קשים מדי, וכי ברצונה להגר לארה"ב עם בתה – אך הדבר נגד את הסכם הגירושין.
בצר לה פנתה האישה לעוה"ד אבי גפן, אשר הגיש בקשה לביהמ"ש לבטל את איסור ההגירה של הבת. לדברי עוה"ד גפן, חקיקת חוק המהו"ת מחייב גישור בין בני זוג - אפילו במקרה בו הם התגרשו לפני זמן רב. על כן חויבו בני הזוג להתגשר – למרות שהאב חי בארה"ב ואין לו שום כוונה לחזור ארצה.
בשל כך, הגירתן של האם ובתה לארה"ב התעכבה בחודשים ארוכים, ורק לאחר שצלחו את הסבך הבירוקרטי המיותר, ניתנה להם האפשרות לפנות ישירות לביהמ"ש ולבקש את הכרעתו. לדברי עוה"ד גפן, הדבר מוכיח עד כמה החוק החדש של חובת גישור (המהו"ת) מוסיף הליכים מיותרים המעמיסים עוד ועוד על מערכת המשפט – וגורם ברוב המקרים לסבל רב לצדדים המתדיינים.
במסגרת התביעה שהוגשה לבסוף לביהמ"ש למשפחה פנה עוה"ד גפן לאב החי בארה"ב והצליח לשכנעו לחתום על הצהרה לפיה אין לו התנגדות לכך שאשתו לשעבר ובתו יהגרו לארה"ב. אך ביהמ"ש למשפחה לא הסתפק במסמכים חתומים, וביקש להתרשם בצורה בלתי אמצעית מרצונו של האב.
על כן, קוימה שיחת ווטסאפ מצולמת בין בית המשפט לבין האב – ובו עמד ביהמ"ש על רצונו האמיתי. במהלך השיחה השתכנע בית המשפט למשפחה בגמירות דעתו של האב ובהסכמתו להגירת בתו – ועל כן אישר את ההגירה.
"פסק דין זה מראה כיצד ביהמ"ש למשפחה יכול להביא לפתרון בעיה בירוקרטית קשה - בדרך יצירתית וחדשנית" אומר עוה"ד אבי גפן.
