השר קרא פתח בדברי ברכה ובחשיבות קידום התיירות כמדיניות ראש הממשלה, שר התיירות והשר קרא עצמו, וביקש לבחון דרכים לסיוע לביקורים במקומות הקדושים.
הפטריארך הציג בפני השר את הבעיות העיקריות:
א. צופה כי תחול ירידה במספר המבקרים ביחס לשנה שעברה ( 7650 מבקרים ) מסיבות כלכליות גרידא, לרבות עליית ערך הדולר ב- 300% לערך ביחס לכסף המצרי .
ב. מגבלות הגיל לאנשים המבוגרים בלבד, לרבות ילדי שנת 1971 ומטה. מגבלה שמצמצמת את מספר המבקרים באופן משמעות , ככל הנראה כי המגבלה הזאת מונחת על ידי השלטונות המצריים.
ג. החותמת הישראלית על דרכוני המבקרים המגיעים דרך המעברים הירדניים מרתיעה חלק מהמבקרים, והחלק האחר נאלץ לבזבז זמן יקר לנסיעה למצרים לפני הביקור בכדי להוציא דרכון מצרי.
ד. הכנסייה החבשית השתלטה על נכסים של הכנסייה הקופטית בדיר א-סולטאן. הנושא נידון בבג"צ אשר קבע כי הנכסים יוחזרו לכנסייה הקופטית בשנת 1972, בשנת 1976 הוקמה וועדה ליישוב המחלוקת וליישם החלטת בג"צ אולם לא יושמה עד עצם היום .
ה. הפטריארך ביקש כי מדינת ישראל תכיר בכנסייה הקופטית כעצמאית בכדי להקים בתי דין משלה לענייני ישות על פי ההלכה הקופטית .
השר קרא השיב לנוכחים בפגישה וסיכם:
א. השר ביקש שהכנסייה בשיתוף פעולה עם שאר הכנסיות תצא בקריאה לשלום, לאחווה ולקירוב לבבות בין העמים ואם אפשר לעשות כן לפני החג ייטב.
ב. תיבחן אפשרות לקבל סבסוד חלקי למבקרים על מנת לסייע למצוקה הכספית, לסייע ולעודד ביקורים של קופטים בישראל.
ג. נושא גיל המבקרים יבחן אל מול הגופים הרלוונטיים והשלטונות הרלוונטיים תוך קיום שיתוף פעולה מלא.
ד. נושא הוויזה/תעודת מעבר במקום חותמת ישראלית על הדרכונים הזרים, הינו טכני ותיבדק האפשרות למציאת פתרון שישביע את רצון הצדדים.
ה. ההכרה בעדה הקופטית על ידי מדינת ישראל תבחן מחדש למול משרד הפנים ו. השר ציין כי יבקר באתיופיה בעוד מספר שבועות וינסה במהלך ביקורו להעלות את סוגיית המחלוקת על נכסי הכנסייה הקופטית המוחזקים על ידי הכנסייה החבשית.
