כזכור, הנאשם משמש בתפקידים שונים בשירות הציבורי מזה 36 שנים. תחילה שימש כמזכיר המועצה הדתית בנשר, לאחר מכן שימש כסגן ובהמשך כיו"ר. בנובמבר 2013 נבחר הנאשם כחבר במועצת העיר בעיריית נשר וכן הצטרף לקואליציה כמחזיק תיק הרווחה וכסגן ראש העיר, תפקיד בו הוא משמשבמועדים הרלבנטיים לעבירות של אי קיום צו ההריסה שהוצא נגד תוספות בנייה שבנה בדירת מגוריו בעיר נשר ולכתב האישום בו הורשע בתיק. הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות הבאות על פי חוק התכנון והבניה: בנייה ללא היתר, שימוש ללא היתר ואי קיום צושיפוטי. מדובר בשלוש תוספות בניה שבנה הנאשם בבית מגוריו, ללא שהיה בידו היתר כדין.
סך שטח התוספות הוא 60.5 מ"ר ונגד הנאשם התנהלו שלושה הליכים פליליים בגין בנייה בלתי חוקית זו. כתב האישום הראשון הוגש נגד הנאשם בגין בניית התוספות, ללא שהיה בידו היתר כדין. בגין בניה זו הורשע הנאשם ב- 2.1.08 על ידי בימ"ש השלום בחיפה. בימ"ש השלום הורה לנאשם להרוס את הבנייה הבלתי חוקית בגינה הורשע עד ל- 1.7.08, אלא אם יקבל היתר בניה כחוק. ב- 3.2.11, משלא ביצע הנאשם את הצו, הוא הורשע לראשונה בגין אי קיום צו ונגזר דינו. לאחר הרשעתו זו, ביצע הנאשם רק חלק קטן מצו ההריסה, ולא רק שהמשיך להפר את הצו, אלא הוא הוסיף ובנה, ללא היתר, תוספת נוספת. בהמשך, ביקש הנאשם להכשיר בדיעבד את הבניה הבלתי חוקית, אך משלא צלח הדבר, הרס ביוזמתו את הבניה וקיים את הצו במלואו לאחר כ-8 שנים שלא קיימו. על פי הסדר הטיעון, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יושתו על הנאשם העונשים הבאים: קנס בסך 60,000 ש"ח; חתימה על התחייבות בסך 60,000 ש"ח שלא לבצע עבירה על חוק התכנון והבניה במשך 3 שנים מיום גזר הדין; מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה לפי חוק התכנון והבניה. עוד הוסכם בין הצדדים כי לעניין שאלת הקלון, הצדדים יטענו באופן פתוח. בימ"ש השלום בחיפה אישר את הסדר הטיעון ובאשר לסוגיית הקלון קבע כי לא מצא שבהרשעת הנאשם נפל פגם המצדיק הטלת קלון. על כך הגישה הפרקליטות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, וכאמור, ביהמ"ש קיבל את הערעור.
ביהמ"ש המחוזי בחיפה קבע כי "...המשיב הוא זה שבנה את התוספות והוא זה שהפר, ביודעין ובמכוון, את צו ההריסה והמשיך ובנה את הפרגולה הנוספת. לא יכול להיות כל ספק שהמשיב עשה כל אלה במחשבה פלילית מסוג כוונה. למעשה, דרגת המחשבה הפלילית שהתגבשה אצל המשיב, במקרה דנן, היא מחשבה פלילית מסוג כוונה ולמעשה - בכוונה בדרגתה הגבוהה ביותר - מודעות למעשים ורצון בתוצאתם. המשיב הפר את צו ההריסה במצח נחושה וברגל גסה..... הוא התחכם ובנה קירות אשר תחמו חלק מהשטח המיועד להריסה ולאחר מכן הרס קירות אלה ושב והשתמש בשטח התוספות ואם לא די בכך, הוא הוסיף וביצע עבירת בנייה נוספת, בעוד צו ההריסה שהוא אינו מקיימו, שריר וקיים..... בהפרת צו שיפוטי יש משום פגיעה קשה בשלטון החוק ובמקרה דנן – בנסיבות אלה, העובדה שהמשיב משמש כסגן ראש הרשות המקומית, מעצימה את הפגיעה החמורה, ממילא, בשלטון החוק ומעצימהאת הפגיעה בערכי החברה ובערך החשוב של שלטון החוק. המשיב הפר את חוק התכנון והבנייה, הוא החוק אשר הרשות המקומית היא זו הממונה על אכיפתו (גם אם המשיב אינו נוטל חלק ישיר בכך)." (עמוד 12)
"אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר?" (תלמוד בבלי, מועד קטן, דף כ"ה עמ' ב'); אם מי שמשמש כסגנו של ראש הרשות הממונה על התכנון והבנייה ועל אכיפת החוק בונה ללא היתר והעיקר - מפר צו שיפוטי, איזה מסר ערכי יש בכך כלפי הציבור? מדוע שהציבור לא ירשה לעצמו לבנות ללא היתרים ולא לקיים צווים שיפוטיים? פגיעה כה חמורה בערך של שלטון החוק, כשהוא מופר על ידי מי שהגוף בו הוא ממלא תפקיד ציבורי אמון על אכיפת אותו חוק ממש, היא הטובעת אות של קלון במעשים." (עמוד 13)
"לטעמי, לא יכול להיות ספק, שנוכח החומרה אשר במעשיו של המשיב, בהפרות שהפר את צו ההריסה, באופן בו הופר הצו על ידו ובשים לב לתפקיד הציבורי אותו מילא שעה שהפר את הצו, ראוי ונכון לקבוע כי מדובר במעשים שדבק בהם קלון." "....מדובר בהתנהלות שערורייתית ובהפרה חוזרת ונשנית של צו שיפוטי, במשך תקופה ארוכה. גם הרשעתו בפעם הראשונה בהפרת הצו לא הביאה את המשיב להריסת הבנייה הבלתי חוקית. פעולתו של המשיב בבניית הקירות ולאחר מכן בהריסתם והעובדה שהוא הרס את הקירות שבנה, "כאילו" תוך ציות לצו, חזרתו להשתמש בתוספות ובנייתו פרגולה נוספת, מהווים התנהלות מניפולטיבית, המהווה זלזול חמור בצווים שיפוטיים ובפסקי דין. התנהגות זו, נוגדת ערכי חוק ומוסר בסיסיים וחשובים. החומרה שבפגיעה בערכים אלה ובשלטון החוק, במיוחד כאשר היא נעשית על ידי נבחר ציבור ובמיוחד על ידי מי שמשמש כסגנו של ראש העיר, שעהשראש העיר הוא יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה וממלא תפקיד בכיר בתכנון העירוני ובאכיפת דיני התכנון והבנייה בעיר, היא כה רבה, עד כי אין מנוס מקביעה כי במעשי המשיב נפל קלון." (עמוד 15-16)
את התיק ניהל עו"ד עמית אופק מהמחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה.
