רן טוטנאור: "היקף התעשייה בירושלים עוד רחוק ממיצוי- מפעלים רבים נוספים יכולים עוד לקום בשטחה ולהוביל לשגשוג כלכלי ומסחרי באזור. מפעלים נוספים משמעותם חדשנות, פיתוח ויצירת מקומות עבודה חדשים לתושבי מרחב ירושלים. לשם כך יש לפעול להרחבה משמעותית של שטחי התעשייה בעיר, אשר כיום כמעט אינם יכולים עוד לקלוט מפעלים חדשים, ולשמור על שטחי התעשייה הקיימים. גם כיום אנו נאלצים לעמוד על המשמר ולסכל כוונות להצמיד לאזורי התעשייה בירושלים שימושים אשר עלולים לפגום בפעילות ובתעסוקה באזורים, ובכך להפר את האיזון הקיים כיום בין שימושי הקרקע השונים במיוחד באזורי התעשייה החשובים ביותר לעיר".
כמו כן לדברי טוטנאור "על מנת לעודד הקמה של מפעלים חדשים במרחב ירושלים, יש להפחית את היקף הבירוקרטיה אשר כרוכה כיום בהקמת מפעלים ולתת להם מענקים כספיים, אשר יעזרו להם כלכלית בתהליך הקמת המפעל, שדורש משאבים כספיים עצומים. אנו מאמינים כי עזרה זו, לצד הקמת הרכבת המהירה מתל אביב לירושלים, אשר תאפשר לעובדים חדשים להגיע לאזור, יאפשרו לתעשייה במרחב ירושלים לפרוח ולשגשג".
על פי נתוני הלמ"ס, מאז איחוד העיר ירושלים בשנת 1967, היקף התעשייה בה גדל משמעותית, הכפיל את עצמו ואף יותר מכך:
בשנת 1967 פדיון המפעלים עמד על כ- 1.7 מיליארד שקלים בלבד, וכיום הוא עומד על כ- 11.2 מיליארד שקלים. עליה של כ- 550%.
בשנת 1967 כמות המפעלים במרחב ירושלים עמדה על כ- 100 מפעלים, וכיום פועלים בעיר כ- 600 מפעלים. עלייה של כ- 500%.
בשנת 1967 עבדו בתעשייה במרחב ירושלים כ- 14 אלף עובדים, וכיום עובדים בה כ- 17 אלף עובדים. עלייה של כ- 21%.
