נבואות התוכחה של ירמיהו
ירמיהו הוא אחד הנביאים הבולטים בתנ"ך, ובפרט התאפיינו נבואותיו בתוכחה וזעם. הוא פעל בסוף תקופת בית ראשון, והנושא העיקרי שהעסיק אותו היה הסטייה מדרך הטוב וההתדרדרות המוסרית המשמעותית של בני ישראל. כך למשל בפרק ב' מצטט ירמיהו את אלוהים: "כי שתיים רעות עשה עמי: אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות נשברים, אשר לא יכלו המים" - כלומר כעס על כך שבני ישראל חיפשו תחליפים ועבדו אלילים. ירמיהו גם הבהיר כי העונש על נטישת דרך האל יהיה קשה. כך למשל בפרק כ"ה התנבא ש"והייתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגויים האלה את מלך בבל שבעים שנה" - כלומר גלות כואבת.
על בסיס זה ניתן להבין גם את נבואתו החשובה של ירמיהו בפרק ל"א. בנבואה זו מציין הנביא כי הברית בין אלוהים לבין העם היהודי הופרה על-ידי העם ("אשר המה הפרו את בריתי"), ועל כן יש צורך בברית חדשה ולאחריה תבוא גם תקופה טובה יותר שבה "בימים ההם לא יאמרו עוד אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה, כי אם איש בעוונו ימות וכל האדם האוכל בוסר תקהינה שיניו", וגם "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור דעו את ה', כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם, נאום ה' כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכור עוד".
נבואה זו עומדת בבסיס האמונה של כל יהודי משיחי, שרואה בברית החדשה המשך ישיר לתנ"ך, ובישוע את בנו של אלוהים והמשיח גם יחד.
למידה והתעמקות על חשבון טקסיות
המאפיינים הבולטים של היהודים המשיחיים הם למידה והתעמקות בכתבי הקודש, לרוב בצוותא. בנוסף יהודי משיחי לא מקבל באופן אוטומטי פרשנויות מקובלות לתנ"ך או את התורה שבעל פה כפי שהיא, אלא כאמור מעדיף להתעמק בעצמו בכתוב ולהבין את המהות. המהות מקבלת עדיפות גם על פני היצמדות מלאה למצוות ולטקסים, אם כי גם היהודים המשיחיים מקיימים חלק מהמצוות ומציינים חגים ואירועים כמו הזרמים האחרים ביהדות.
עוד כדאי לדעת כי בעולם ישנם כמה מאות אלפי יהודים משיחיים, ובארץ כמה עשרות אלפים. לקהילה ישנה חשיבות רבה עבור היהודי המשיחי, וכן מתאפיינים רבים מהיהודיים המשיחיים במחויבות גבוהה להפצת האמונה שלהם.
