תקופת השירות הצבאי מעצבת את חיינו. בדרך כלל, לראשונה עלינו להתמודד עם מורכבות ואתגרים, שונים מכל מה שנחשפנו להם בעבר. שעות עבודה לא שגרתיות, לחצים ומתחים, מפקדים ופקודים, חוקים, כללים, מבצעים, סודיות וכן הלאה והלאה. גאוות ההשתייכות לצבא והתרומה למדינה בדרך כלל מסייעות להתמודד עם קשיי שירות החובה. לצד החובות, כמובן שלחיילים מגיעות זכויות יסוד. ואחת החשובה שבהן היא הזכות לקבל תגמולים ושיקום מכוחו של חוק הנכים. ולפיו, כל פגיעה הנגרמת בעקבות השירות הצבאי (או לעיתים במהלכו), מזכה את הנפגע או הנפגעת בזכות להגשת תביעה לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון לצורך קבלת פיצוי כספי.

כלים

 

מי זכאי להגיש את התביעה?

חשוב לציין שבפני כל חייל, סדירניק, חייל המשרת בקבע או מילואימניק, ישנה הזכאות להגשת התביעה בגין פגיעה במהלך השירות הצבאי. הגשת התביעה רלוונטית לכל פציעה בצבא או פגיעה נפשית בצבא שהיא, למשל, פציעה אורתופדית בגב או פגיעת נפש בדמות דיכאון או סכיזופרניה, וכדומה. גם מחלה נכללת בקטגוריה זו, בתנאי שזו מחלה שבה לקה החייל בשל תנאי שירותו. כלומר, נחדד ונציין שקיימת זכאות להגשת תביעה כאשר התרחשה הפגיעה טרום השירות, אך הוחמרה במהלכו או כאשר התרחשה במהלכו.

גם במקרים בהם החייל נפצע במהלך חופשה בזמן שירותו הצבאי, הוא יהיה זכאי להגיש את התביעה כל עוד הפגיעה התרחשה במהלך השבועיים הראשונים לחופשה ובעקבותיה נקבעה דרגת נכות בשיעור של עשרים אחוזים ומעלה.

הזכאות לפיצוי הכספי וגובהו של הפיצוי יקבעו בהתאם לגובה אחוזי הנכות הנקבעים. ולכן, רלוונטי להגיש את התביעה בעיקר במקרים בהם החייל נותר בעל נכות זמנית, קבועה או משמעותית בעקבות הפגיעה.

מתחילים בהגשת התביעה

את התביעה למשרד הביטחון יש להגיש טרום תקופת ההתיישנות לתביעות. לפי חוק הנכים, על החייל הנפגע להגיש את תביעתו למשרד הביטחון בתוך שלוש שנים ממועד שחרורו מהצבא. אולם, במקרים חריגים ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות. לכן, חשוב מאוד שלא להשתהות בהגשת התביעה.

כדי לקבל הכרה ממשרד הביטחון כנפגע זכאי, יש להגיש את התביעה לקצין התגמולים והוא זה שיקבע האם מופיע קשר סיבתי בין שירותו הצבאי של החייל לפגיעה ממנה הוא סובל.

ובהקשר לקיומו או העדרו של הקשר הסיבתי, ההוכחה מחייבת מהחייל להציג מסמכים רפואיים המעידים על היקפה של הפגיעה ונסיבותיה. כמובן שהחייל רשאי לצרף לתביעתו חוות דעות של מומחים רפואיים בתחום פגיעתו כדי שיתמכו בקיומו של הקשר הסיבתי.

מתכוננים לוועדה הרפואית

כאשר קצין התגמולים סובר שלא מתקיים הקשר הסיבתי, התביעה נדחית. החלטתו המנומקת של הקצין נשלחת לחייל בדואר והוא רשאי לערער עליה לבית המשפט המחוזי.

במקרים בהם קצין התגמולים (או וועדת הערר) סבורים כי מתקיים הקשר הסיבתי בין תנאי השירות לפגיעה, החייל מזומן לוועדה הרפואית במטרה לבחון את טיב הפגיעה ולקבוע את גובה אחוזי הנכות, שהם כאמור משפיעים על היקף וסוג הפיצוי הכספי.

הוועדה הרפואית מורכבת לכל הפחות מרופא מומחה אחד, המתמחה בתחומה של הפגיעה המדוברת. בפני הרופא או חבר הרופאים, מציג החייל את מצבו הרפואי. כמובן שעליו לגבות את כלל טענותיו במסמכים רפואיים הולמים. חשוב להדגיש, שהחייל אינו מחויב לגשת לבדו לוועדה הרפואית. ההמלצה היא לפנות לייצוג משפטי על ידי עורך דין משרד הביטחון, כלומר עורך דין המתמחה בהגשת תביעות למשרד הביטחון. מומלץ להיעזר בעורך הדין כבר בשלב הגשת התביעה.

קבלת הפיצוי הכספי מותנית בקביעת דירוג אחוזי הנכות, כאשר סף הקבלה הינו לפחות 10% נכות ומעלה. מדובר בתהליך האורך זמן רב ודורש התמודדות עם ביורוקרטיה רבה ולכן מומלץ לפנות לייצוג משפטי. בהצלחה!