גיל המעבר מתחיל בסביבות יום הולדת 50 והוא מלווה בסוגים שונים של תופעות בריאותיות. הגוף מגיב לשינויים בצורות שונות וברובם ניתן לטפל. הבעיה היא שישנה חוסר מודעות מסוימת לתופעות הנפוצות, מה גם שהמון גברים ונשים חווים מבוכה ולכן מבוגרים שלא מתייעצים עם הרופא או משתפים את המשפחה עלולים למצוא את עצמם לבד.
בנוסף, קיימים הבדלים מסוימים בין התופעות הנפוצות אצל גברים ונשים. היכרות עם המאפיינים של תופעות נפוצות בגיל המבוגר יכולה לעזור למי שרוצה לזהות בזמן את השינויים הפיזיולוגיים ולמנוע פגיעה באיכות החיים.
גברים: ירידה במסת השרירים, אובדן שיער וירידה בחשק המיני
עד לפני מספר שנים נהוג היה להתייחס רק לתופעות שמאפיינות את גיל המעבר אצל נשים. מאז כבר חל שינוי, וכיום ברור שגם גברים חווים תופעות לוואי וסימפטומים שונים. כך למשל הרבה גברים מעידים על כך שבגילאים מבוגרים הם חווים ירידה במצב הרוח, חולשה, עייפות, נדודי שינה וירידה באנרגיה. רוב התופעות הן תוצאה של חולשה מצטברת ובעיקר ירידה במסת השרירים, שמאפיינת גברים שלא שומרים על שגרה של פעילות גופנית מתונה.
כמו כן, גברים בגיל המבוגר עלולים לסבול מאובדן שיער וירידה בחשק המיני. גם למצבים כאלה יש כיום פתרונות, אך צריך לאזור אומץ ולפנות לרופא המשפחה על מנת לקבל אותם. את הירידה בטסטוסטרון למשל ניתן לזהות על ידי בדיקת מעבדה פשוטה, בעוד בעזרת טיפול תרופתי ניתן למנוע חוסר חשק מיני.
נשים: בין גלי חום למערכת השתן
הפסקת המחזור אצל נשים בגילאי 45-51 מביאה איתה שורה ארוכה של תופעות. ראשית, התסמין השכיח ביותר לגיל המעבר אצל נשים הוא גלי חום. מעל 80% מהנשים סובלות מגלי חום ורק 30% פונות לטיפול. גלי החום נמשכים 2-4 דקות, מלווים בהזעה ודפיקות לב ולעיתים גם כוללים צמרמורת ותחושת חרדה.
במקביל, נשים מבוגרות עלולות לסבול מתופעות שקשורות למערכת השתן כמו בריחת שתן או ירידה בשטף הזרימה. מערכת השתן אצל נשים נמצאת בשכיחות גבוהה יותר לסבול מתופעות כאלה בהשוואה לגברים, ויש כאלה שסופגות פגיעה ברירית המצפה את הנרתיק ואת צינור השתן בגלל ירידה ברמות האסטרוגן.
לבסוף, כדאי להזכיר שגברים ונשים כאחד חווים תופעות שקשורות לדיכאון כאשר הם מגיעים לגיל מבוגר. תסמיני הדיכאון כוללים מצב רוח ירוד ברוב שעות היום, חוסר יכולת להרגיש הנאה מדברים, חוסר תיאבון, ירידה במשקל, קשיי שינה וקשיי ריכוז ותפקוד. הטיפול בדיכאון בגיל מבוגר כולל בדרך כלל טיפול תרופתי, אך יש מקרים שבהם טיפול פסיכותרפי מוכח כיעיל יותר.
