כל פרויקט בנייה, קטן כגדול, משלב בתוכו עשרות רבות של בעלי מקצוע בתחומי העיסוק השונים. בנוסף לבעלי המקצוע, שהם למעשה ספקי השירות בתחומי הבנייה השונים, נדרשת התעסקות עם ספקי סחורות ושירותים, חומרי בניין, אביזרי אינסטלציה וצנרת, חומרי חשמל ועוד מגוון חומרים ומוצרים שתקצר היריעה מלתאר אותם כאן. התפקיד של הקבלן האמון על ניהול ופיקוח בניה הוא לקחת את כלל חומרי הגלם, בצירוף הקבלנים השונים, הפועלים וההון האנושי העומד לרשות המנהל, ולהפיק מהם את התוצאה  הסופית – מבנה העומד על תילו, בהתאם לתוכניות. זאת, תוך עמידה בזמנים, אי חריגה מהתקציב שהוקדש מלכתחילה לפרויקט ועמידה בדרישות האיכות.

כלים

 

איזה בעל מקצוע מוסמך להיות מנהל פרויקטים? מה המשמעות של סיווג מקצועי של קבלנים על פי תקנות רישום הקבלנים 1988, והתוספות המאוחרות יותר עליהן? אילו תכונות נוספות מאפיינות את המומחה שנבחר לניהול הפרויקט? להלן התשובות.

ניהול ופיקוח בניה -  מי מוסמך לנהל פרויקט בנייה

חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות קבע, לראשונה בתולדות מדינת ישראל, תקנות והלכות מעשיות לקביעת הדירוג והרישום של בעלי מקצוע בתחום הבניין. מכוח החוק הזה, מונה רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון. הרשם מנהל את פנקס הקבלנים, שבו אמורים להירשם כל בעלי המקצוע הקשורים לענף הבנייה בישראל. על פי החוק הזה, ניהול ופיקוח בניה בפרויקט בנייה צריך להתבצע על ידי מומחה לדבר, שהוא בעל מקצוע מומחה בתחומו ויש לו הניסיון הנדרש בכדי לקבל עליו את התפקיד. מי שמוסמך לנהל פרויקט יהיה אדריכל או מהנדס הרשום כחוק בלשכת האדריכלים או המהנדסים בישראל. בנוסף לרישום, חייב בעל המקצוע הזה להיות בעל ניסיון של שנתיים לפחות מתוך 5 השנים שקדמו לבקשת הרישום שלו. לחילופין, הנדסאי או טכנאי, שרמת המקצועיות וההשכלה שלו נמוכה מזאת של אדריכל או מהנדס, יוכל להירשם אם הוא בעל ניסיון של ארבע שנים מתוך 8 השנים שקדמו להגשת הבקשה. לבסוף, מנהל עבודה שיש לו האישורים המתאימים, יכול גם הוא להירשם בפנקס הקבלנים, אם נצברו לזכותו שש שנות ניסיון בתוך 12 השנים שקדמו לבקשת הרישום.

בנוסף לרישום, ניהול ופיקוח בניה יכול להיות מוטל על קבלן שיש לו הסיווג המקצועי המתאים להיקפים הכספיים של הפרויקט. תקנות הבניה משנת 1988, שנוספו להן שינויים שונים עם הזמן, קובעות 5 רמות של תקציב, כאשר הרמה הגבוהה ביותר מאפשרת למנהל לעסוק בפרויקטים בתקציבים בלתי מוגבלים למעשה.

משמעות הסיווג המקצועי לקביעת הרמה של מנהל הפרויקט

המחוקק במדינת ישראל קבע מספר רמות של סיווג מקצועי. הרמות כאמור נקבעו לכאורה על פי אמות מידה תקציביות. למעשה, המגבלה התקציבית מגבילה גם את היקף העבודה של הקבלן ואת היקף האחריות שלו. רק קבלן שצבר ניסיון מספיק על פי התקנות בתקציב מסוים, רשאי להגיש בקשה לעבור לשלב הבא. כך, בצורה מדורגת ומחושבת, עולה מומחה בתחום מפקח בניה אגס בדירוג המקצועי, עד לרמה הגבוהה ביותר. ברמה הזאת, מסיר המחוקק את המגבלות הכספיות על מנהל הפרויקט ומאפשר לו לעבוד גם בפרויקטים מורכבים מאד. בשיטה הזאת, הקבלן מגיע לפרויקטים גדולים רק לאחר תהליך איטי של הבשלה והתמקצעות, שבמהלכו הוא יתמודד עם בעיות, ינסה את כוחו במציאת פתרונות ויחדד את החושים שלו במטרה לזהות בעיות עוד בטרם הפכו לקריטיות, ולפתור אותן בהקדם. ניהול ופיקוח בניה הוא תחום רחב ודינמי, שרק בעל מקצוע מנוסה יכול להתמודד איתו, ולכך בדיוק מכוון המחוקק. בנוסף להכשרה ולניסיון. מנהל הפרויקט חייב להיות אדם אמין, היכול לנהל משא ומתן עם ספקים ונותני שירות, תוך חתירה מתמדת להשלמת המשימה בהצלחה.