לדברי דורית חזן, יו"ר ארגון גננות מחנכות והגננת הראשונה שהצטרפה לתביעה: "נמאס לנו שהמערכת מנצלת את המסירות והאהבה שלנו לילדים ומעסיקה אותנו בתנאים בלתי אפשריים, שרק הולכים ומידרדרים, וימשיכו להידרדר בשעה שתנאי העסקתם של המורים משתפרים בהדרגה. מזה שנים שבהסתדרות המורים מתייחסים אלינו כ'אחיות חורגות'. החלטנו לקחת את גורלנו בידינו כי איש לא יעשה זאת בשבילנו".
"הגננות והגננים מופלים לרעה מול המורים באופן בלתי חוקי ומועסקים בתנאים בלתי הולמים תוך הפרה בוטה של דיני וחוקי העבודה והוראות התקשי"ר", אומרת עו"ד גרטל שהגישה את התביעה, "מדובר בתביעה רחבת היקף, שבמידה ותתקבל ע"י בית הדין לעבודה, תשפר באופן דרמטי את מעמדן של הגננות והגננים, תקדם את השוויון ותביא לשיפור תנאי העסקתן הפיזיים ולהגדלת שכרן לעבר ולעתיד בהתאם למגיע להן כחוק".
בתביעה נכתב כי "המדינה מפלה גננות לרעה לעומת מורים בחינוך היסודי, פוגעת פגיעה קשה בזכויותיהן ומפרה את הוראות חוקי העבודה ואת התקש"יר... המדינה מעסיקה את הגננות בתנאי עבודה בלתי סבירים ובלתי הולמים בגני הילדים... הסתדרות המורים מועלת בתפקידה כארגון היציג של הגננות במדינה ומפרה את חובתה לייצוג הוגן של הגננות".
הגננות מבקשות, בין השאר, שבית הדין לעבודה יצהיר כי כל הפעילויות שהגננות נדרשות לבצע מעבר להוראה הפרונטליות הן בגדר שעות עבודה לכל דבר ועניין וכי המדינה חייבת לשלם לתובעות את מלוא השכר והתנאים הנלווים (לרבות הפרשות פנסיוניות, הוצאות נסיעה וחניה) בגין השעות הללו – בניגוד למצב הקיים כיום, שבו הגננות מאולצות לבצע משימות עבודה רבות כמו השתלמויות וימי עיון ועוד "בהתנדבות" בלא שכר. הגננות מבקשות בתביעה להחזיר להן תשלום של 156 שעות בשנה שנועדו לניהול הגן שלא מעל ראשם של הילדים ונלקח מהן ברפורמת "אופק חדש", בשעה שהמורים קיבלו תוספת של 260 שעות בשנה ו-36 שעות נוספות מאז תחילת הרפורמה. עוד ביקשו הגננות להשוות את אורך שעת עבודתן של הגננות לשעת עבודתם של המורים. כיום, מורים מקבלים שכר של שעת עבודה על 45 דקות בלבד, בעוד שהגננות מקבלות על שעה של 60 דקות. בנוסף, מבקשות הגננות להורות למדינה לאפשר להן לקחת הפסקות של חצי שעה מעבודתן כפי שמחייב חוק שעות עבודה ומנוחה.
עוד מבקשות הגננות לקבל תוספת "גמול תפקיד" במידה והן משמשות בתפקידים נוספים בנוסף לתפקידן כגננת, לפי מספר התפקידים שהגננת משמשת בהן, כפי שמקבלים המורים. כאשר גננת משמשת, לדוגמא, כמדריכה וכמנהלת גן גם יחד, התביעה מבקשת להעניק לה "גמול תפקיד" כפול, בדומה למורה המקבלת גמול כפול כאשר היא משמשת כרכזת שכבה וכמחנכת גם יחד. עוד מבקשות הגננות להשוות את "גמול השילוב" על שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים לזה שמקבלים המורים; להשוות את שיטת חישוב השכר ("מקדם המרה") לזו שמקבלים המורים במסגרת "אופק חדש", שגבוהה בהרבה מזו שמקבלות הגננות; להעניק לגננות שעת הנקה כפי שמחייב התקשי"ר.
בנוסף, מבקשות הגננות לשפר את תנאי העסקתן הפיזיים בגני הילדים, שנפגעו קשות מאז רפורמת חינוך חינם מגיל 3. התביעה מבקשת להתאים את הגנים לצרכיהם של ילדים קטנים בגילאי שנתיים וחצי עד ארבע, כולל מקומות לינה לשנת צהריים ופינות לטיפול בילדים שעדיין נמצאים בגמילה באופן מכובד ומכבד לילד ולגננת, בהתאם ללשון הרפורמה ולחוזרי מנכ"ל בנושא שלא קוימו עד היום.
עוד מבקשות הגננות לשנות את שיטת החישוב של ימי המחלה שלהן, שכיום מחשיבה להן כל יום מחלה כיום וחצי של היעדרות; להורות למדינה להקים מנגנון מסודר של מציאת גננת מחליפה במקרים של היעדרות גננת בשל מחלה, אבל במשפחה וכיוצ"ב; לשחרר את מנהלות הגנים מהחובה הזאת ומהאילוץ להגיע לעבודה במצבי מחלה, אבל ומצבים קשים נוספים. בנוסף, מבקשות הגננות להפסיק את הפגיעה הקשה הקיימת כיום בגננות המועסקות ביום חינוך ארוך (יוח"א) ובגננות "משלימות" (גננות המועסקות במספר גני ילדים במקביל).
עוד מבקשת התביעה לבטל כליל את הקיצוץ המתוכנן מהשנה הבאה בתקציב הסייעות הרפואיות בגנים, קיצוץ שצפוי להעמיס עוד יותר על הגננות. בנוסף, מבקשות הגננות לקבוע כי כל אחת מהתובעות זכאית לפיצוי ללא הוכחת נזק בשל העסקתה בתנאים פוגעניים ובלתי ראויים.
